משרד החינוך מפלה את התלמיד הערבי ב-1.4 מיליארד שקל בשנה - مركز مساواة لحقوق المواطنين العرب في اسرائيل

משרד החינוך מפלה את התלמיד הערבי ב-1.4 מיליארד שקל בשנה

שתף עם חבריך

מרכז מוסאוא פנה לחברי וועדת הכספים בבקשה לתגבר את תקציב משרד החינוך לאוכלוסייה הערבית. המרכז העביר לחברי הוועדה מסמך המפרט את הצרכים התקציביים של האוכלוסיה הערבית לקראת דיון וועדת הכספים בתקציב החינוך שהתקיים ביום שני 5.12.2016 בהשתתפות השר נפתלי בנט.

משרד החינוך הוא אחד המשרדים הגדולים ביותר בממשלה. נתוני הישגי התלמידים הערבים מצביעים על פערים משמעותיים שנובעים מרמת ההשקעות הבלתי מספקת בחינוך בחברה הערבית. המשרד היה אמור לבצע שינויים בתחומים הבאים: חינוך לא פורמאלי (תוספת 130 מיליון שקלים), שיפור איכות ההוראה (55 מיליון שקלים), השכלה גבוהה (טרם נקבע) ויישום תקצוב דיפרנציאלי (1.16 מיליארד שקלים). דיווח המשרד בספטמבר מעלה כי רוב התקציבים טרם הוקצו, וקיים ספק לגבי כוונת המשרד לבצע את תחום התקצוב הדיפרנציאלי.

דו"ח TASC  שהוכן עבור משרד האוצר באוגוסט 2015 קבע שטיוב מבנה הסלים יעלה בשנה 1.4 מיליארד שקלים ובחמש שנים כ-7 מיליארד שקלים.

ביום 19.6.2016 הממשלה קיבלה החלטה מס' 1560 בה נקבעו יעדים בתחום "החינוך בקרב המיעוטים", החלטה זו לא תוקצבה.

מבחינת הפערים בתשומות זוהו מספר עיוותים מרכזיים ברמת מנגנוני ההקצאה:

* קיים פער אבסולוטי בתקצוב שעות הלימוד של תלמידים ערבים, לעומת תלמידים יהודים בכל מדדי הטיפוח  ובכל שלבי ביה"ס, אשר אף הולכים וגדלים במעלה שלבי מערכת החינוך – תלמידים יהודים ממדד טיפוח חלש מקבלים תקצוב גבוה מאשר תלמידים דומים בחברה הערבית. הפער עומד על כ-30% בחינוך היסודי, מאמיר לכ-50% בחטיבת הביניים ומגיע לכ-75% בתיכון.

* מעבר לזאת, היעדר דיפרנציאליות מספקת בין רמות הטיפוח בחברה הערבית, מביא לפערים גבוהים בין תלמידים ערבים לתלמידים יהודים. ובהתאם לכך לפערים משמעותיים ביותר בין התלמידים החלשים בחברה הערבית (אשר עומדים על למעלה מ-60% מכלל התלמידים הערבים) והתלמידים החלשים בחברה היהודית.

 *ככל הנראה, הגורם המרכזי לפער בתקציב בין החברות הערבית והיהודית טמון בתקציב סלי התוספת. סלי תקציב אלו מהווים כ-30% מתקציב השעות הכולל. למרביתם לא קיים מנגנון תקצוב מוגדר לחלוקה, ובכל מקרה זה אינו מבוסס על מדד טיפוח אשר מבטיח הקצאה "מפצה" לתלמידים חלשים, ובפרט אינו מאפשר תקצוב שוויוני לתלמידים מהחברה הערבית. כמו כן, קיים ריבוי של סלי תוספת המקשה על חלוקה ומעקב אחידים לפי קריטריון סוציו-אקונומי ברור.

היעדים וההמלצות על-פי דוח TASC:

בהמשך למיפוי הפערים הקיימים והסקירה ההשוואתית, גובשה רשימת ההמלצות בתחום החינוך. היעדים וההמלצות בתחום החינוך כוללים:

יעדי תפוקה מרכזיים:

* העלאת שיעור התלמידים הערבים בעלי תעודת בגרות איכותית ל-41% מתוך כלל התלמידים הערביים בשנת 2025 לעומת 23% כיום (זאת בהשוואה ל-47% באוכלוסייה היהודית). יעד זה שואף למעשה להכפיל את אחוז הזכאים לבגרות איכותית בקרב התלמידים הערבים, ולפיכך צפוי לצמצם משמעותית את הפער בהישגים בין שתי החברות.

* על מנת לעמוד ביעד זה , צריך לקבוע אבן דרך לטווח קצר-בינוני שתתבסס על ציוני מבחני פיזה. כך יש לקבוע יעד לפיו הפערים בציוני המבחן בין תלמידים יהודים לתלמידים ערבים יצטמצמו בחצי עד שנת 2020.

* צמצום שיעור הנשירה בחברה הערבית כך שבשנת 2020 יעמוד על לא יותר מ-8%. שיעור הנשירה נכון לשנת 2014 עומד על כ-14%.

יעדי תשומה מרכזיים:

*בהתחשב במנגנון ההקצאה בתחום, יש לקבוע יעדי תשומה ברורים, לצד קביעת יעדי תפוקה:

*השוואת תקצוב שעת הלימוד בין החברה היהודית לחברה הערבית בכל מדדי הטיפוח. בנוסף, יש לבחון את סוגיית "עברית כשפה שניה" ולשקול תוספת תקציב ייעודית ללימוד שפה שניה נוספת (עברית לצד אנגלית) לתלמידים ערבים, אשר עברית אינה שפת האם שלהם. זאת גם אם כתוצאה מכך תלמיד ערבי יתוקצב יותר מתלמיד יהודי.

*השלמת המתווה לצמצום פערים בתקציב שעות הלימוד ביסודי ובחטיבות הביניים, כך שתלמיד מבית ספר חלש יקבל 60% יותר בהשוואה לתלמיד מבית ספר חזק.

 

המלצות לתיקונים במנגנוני ההקצאה הממשלתיים:

* טיוב מבנה סלי התוספת בתקציב החינוך: איגום סלים למספר סלים מרכזיים, והקצאתם לפי קריטריונים ברורים ושקופים המבוססים על מדדי טיפוח (זאת על מנת להוביל לתקצוב יתר של תלמידים חלשים – הן בחברה הערבית והן בחברה היהודית)

 *שינוי משקל סל הטיפוח בתקציב שעות הלימוד, כך שיגדיל את היחס בין תלמידים חלשים לחזקים (בהתאם לתהליך המבוצע כיום בתקציב משרד החינוך).

* תקציב החינוך הבלתי פורמאלי עומד על כחצי מיליארד שקלים ורק חלק קטן ממנו מגיע לאוכלוסייה הערבית הזקוקה לו בשל היותה אוכלוסייה ענייה שיכולתה להשקיע בחינוך בלתי-פורמאלי נמוכה.

* הגדלת השקיפות בנתוני משרד החינוך בכל הנוגע לתקציב וחלוקתו.

משרד החינוך דחה את המלצות צוות TASC וסירב לאפשר תקצוב של ההמלצות.

הסעיפים המעטים שאושרו בהחלטה 922 לא נותנים מענה לסגירת הפערים:

שיפור איכות ההוראה                 אמור להיות מתוקצבת ב-55 מיליון שקלים

חינוך בלתי פורמלי                     אמור להיות מתוקצבת ב-130 מיליון שקלים

כיתות לימוד      התקציב הקיים, כולל הרשאות לא מנוצלות בעקבות קשיים שמערימות רשויות התכנון ורשות מקרקעי ישראל.

סעיף 60 תקנה 0210 מיעד לבינוי כיתות חדשות ביישובים הערבים והדרוזים סכום של כ-125 מיליון שקלים, סכום זה לא ייתן מענה למחסור בכיתות לימוד שנאמד בכ-3000 כיתות. כמובן יש לקחת בחשבון את ההשלכות השליליות של מחסור בכיתות לימוד בישובים ערבים על אפשרויות העסקתן והעסקתם של מורות ומורים ערבים ש-40% מהם מובטלים כיום.

יש לציין שלקראת תקציב השנים 2017-2018 הממשלה החליטה לאשר בניית 17,000 כיתות לימוד בכל רחבי הארץ. יש לפעול ליישום מלא של ההחלטה שיכול לשפר את הישגי התלמידים.

להלן נתוני תקציב המשרד לשנת 2016 :

תקציב משרד החינוך עומד על                              50,861,316,000 שקלים

בניית כיתות לימוד                                             898,712,000 שקלים

                                                            (והרשאה להתחייב 1.193 מיליארד שקלים)

החינוך העצמי ומעין החינוך התורני          1,137,367,000 שקלים / 519,586,000 שקלים

מוכר שאינו רשמי                                               426,445,000 שקלים

חינוך התיישבותי                                               3,005,967,000 שקלים

תכניות חינוכיות משלימות                                   3,574,175,000 שקלים

תמיכות בנושאי יהדות                                         1,128,672,000 שקלים

טלוויזיה חינוכית                                                            95,718,000 שקלים

 

לפרטים נוספים

אמיר טועמה 054-3008975

הירשם לרשימת תפוצה
אתה יכול לרשום את הדוא"ל שלך בתיבה למטה כדי להירשם לרשימת התפוצה שלנו
שלח