בשותפויות נשים יש מרחב לזהויות אתניות
בשותפויות בין נשים נוצר מרחב גדול יותר לזהויות אתניות, וחד לאומיות, כך עולה מניירות עמדה שיוצגו בכנס "גיוון תרבותי ולאומי - בין מלחמה לבחירות" שיוזם מרכז מוסאוא.
מניירות העמדה, שהועברו לקראת הכנס, עולה כי מסגרות משותפות לנשים ערביות ויהודיות מצליחות להחזיק מעמד, יחסית לארגונים אחרים, אך גם בהן קיימת נטייה לחיזוק מסגרות חד אתניות או לאומיות.
נורית חג'אג', ששימשה בעבר בתפקיד מזכירת הקשת הדמוקרטית המזרחית וכיום פעילה בנשים עושות שלום טוענת שלתנועות שלום הומוגניות אין סיכוי להשפיע על דעת הקהלה הרחבה. היא מציעה להתיחס לגיוון בממדי מעמד, זהויות קולקטיביות ופריביליגיות כאשר מנסים לקדם שילוב מאבקים.
עוד טוענת חג'אג כי העדר גיוון בתנועות השלום נובע בין היתר מקיומן של "שומרות סף", הקובעות סרגל מידות לפי נמדדים מידת ההתאמה של הנשים, המבקשות לקחת חלק בעבודת הארגונים, ובפעילויות המוצעות על ידן".
חג'אג' ושירי לוינס טוענות ש"היעדרן של נשים מזרחיות, ערביות, יוצאות ברה"מ ואתיופיה, עניות, פועלות, דתיות דוחף חל מהארגונים לעשות מאמצים להגיע אל קהלים אלו, באמצעות הזדמנויות העסקה בשכר בפרויקטים שונים. הציפיה של הארגונים, שנשים מקהילות שונות יתפקדו "כמגייסות", מופנית כלפי פעילות מקהלים אלה, בעוד כלפי הפעילות "הטבעיות" לא הוצמדה דרישה דומה".
אחד הארגונים הבולטים שהפך מתחילת המלחמה לכמעט ארגון חד לאומי הוא "אשה לאשה" אחד הארגונים הבכירים והוותיקים שפועלים בחיפה. עמותת "כיאן" שצמחה בתוך "אשה לאשה" עזבה לאחרונה את המתחם המשותף ושכרה מתחם עצמאי משלה. גם ארגון "נשים בשחור", שממשיך להפגין בימי שישי, הפך להיות ארגון חד לאומי, יהודי.
מזכל"ית תנועת הנשים הדמוקרטיות נסרין מורקוס ממשיכה לפעול לחיזוק השותפות היהודית ערבית של התנועה. האם פעילות לקידום שלום ודימוקרטיה בחברה כמו שלנו חייבת להיות דו-לאומית? האם פעילות למען שלום צודק ובר קיימא, אפשרית בלי שתהיה משותפת בין נשים מכל הקבוצות הלאומיות ואתניות? האם כשלון פעילות נשית רב-לאומית או דו-לאומית כמו שמתרחש בתקופה האחרונה, הוא תלוי-תרבות, או האם זו תוצאה מלקויות בפעילות פמיניסטית, או שהוא קשור דווקא למצב הפוליטי והתלקחות הקונפליקט כל פעם מחדש?
ד"ר נטע עמר שיף, מנהלת קולקטיב מזרחי אזרחי מציעה קונספט של "הצלה הדדית" שבו ניתן לפעול נגד ההפיכה המשטרית ולקדם את הדמוקרטיה. פעולת ההצלה היא במהותה פעולת התנגדות ליאוש המכירה בזרמי העומק של התקווה. היא מניחה את המצע לשלב הבא של שיקום, רווחה, שלום ושותפות בין שני העמים.
ד"ר רנא זהר קרייני שבחנה את המעורבות הפוליטית של נשים ערביות בפוליטיקה המקומית מציינת את תרומת ארגוני הנשים וזכויות האדם הערבים לעידוד נשים להתמודד בשלטון המקומי. קרייני מזהירה מהשפעת ארגוני הפשע על מעורבות נשים במעגלי קבלת ההחלטות.
בפאנל על סולידריות והפרדה במרחבים הנשיים ישתתפו:
- מנחה: גב' סוהא סלמאן מוסא- מנהלת שותפה במרכז מוסאוא.
- עו"ד נטע עמר שיף - מנכ"לית קולקטיב מזרחי אזרחי.
- גב' נסרין מורקוס- מזכירה כללית לתנועת נשים דמוקרטיות.
- גב' מאשה הינש - עיתונאית ומדענית תרבות.
- ד"ר רנא זהר קרייני- מרצה באונ' חיפה ומכללת עמק יזרעאל. חוקרת בפקולטה למדעי החברה אונ' בן גוריון.
- גב' אושרה פרידמן- סמנכל"ית הרשות לקידום מעמד האישה .
- גב' נורית חג'אג' - פעילת שלום חברתית, פמיניסטית מזרחית. חברת מזכירות "הקשת הדמוקרטית המזרחית" , פעילה ב "נשים עושות שלום".
