כ־70 אלף מפגינות ומפגינים השתתפו במוצאי שבת, 31 בינואר 2025, בהפגנה המונית בתל אביב, ביוזמת ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי. ההפגנה נערכה במחאה על התפשטות האלימות והפשיעה המאורגנת בחברה הערבית ועל מדיניות הממשלה והמשטרה בהתמודדות עם התופעה.
ההפגנה התקיימה ללא סמלים מפלגתיים, כאשר הצבע השחור שלט במרחב הציבורי כביטוי לאבל ולמחאה על קורבנות הרצח. בראש הצעדה צעדו משפחות שכולות שנשאו תמונות של בני משפחתן שנהרגו באירועי ירי ואלימות. המשתתפים קראו קריאות נגד מחדלי המשטרה ודרשו שינוי במדיניות המאבק בפשיעה, לרבות קריאות להדחת השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, ולהגברת האכיפה נגד ארגוני פשיעה, נשק וגביית דמי חסות. את חלקה המסכם של ההפגנה הנחתה העיתונאית שירין יונס.
במהלך ההפגנה נשאו דברים נציגים של הנהגה ציבורית, רשויות מקומיות, אקדמיה, תרבות ובני משפחות של קורבנות. יו”ר ועדת המעקב העליונה, ד”ר ג’מאל זחאלקה, אמר כי מדובר במחאה ציבורית רחבה נגד האלימות והפשיעה, וציין כי המאבק יימשך עד להבטחת ביטחון אישי ושגרה בטוחה בחברה הערבית. זחאלקה מתח ביקורת על מדיניות המשטרה ועל השר לביטחון לאומי, וטען לקיומו של כשל מתמשך בטיפול בתופעה.
מאזן גנאים, יו”ר הוועד הארצי של ראשי הרשויות המקומיות וראש עיריית סח’נין, הדגיש כי האלימות אינה בעיה של החברה הערבית בלבד, אלא של החברה הישראלית כולה. הוא דחה טענות המטילות את האחריות לפשיעה על תרבות החברה הערבית, וציין כי הדרישה המרכזית היא לביטחון אישי לכלל האזרחים.
ראש עיריית רהט, טלאל אל־קרינאווי, התייחס למצב ביישובים הבדואיים בנגב, וטען כי מדיניות הממשלה כוללת צעדים של ענישה קולקטיבית והזנחה מתמשכת. לדבריו, החברה הבדואית מורכבת מאזרחים עובדים ופעילים, וקרא להפסקת ההכללות וההסתה.
גם ד”ר תאיר קזל, ראש מועצת מג’אר, התריע מפני היעדר סיוע ממשלתי לרשויות המקומיות בהתמודדות עם הפשיעה.
הפרופ’ ברק מדינה מהאוניברסיטה העברית התייחס להיבט המשפטי וציין כי כשל המדינה בהגנה על אזרחיה פוגע בזכות הבסיסית לחיים ולביטחון.
האמנית והפעילה רבקה מיכאלי אמרה כי השתתפותה בהפגנה נובעת מדאגה מהתעלמות ממוסדת מהאלימות, והדגישה כי התעלמות זו עלולה לפגוע במרקם החיים המשותפים.
הרגע המרגש במיוחד, היה לקראת סיום ההפגנה, אשר נשאה דברים ח’תאם אבו פנה, אמו של פראס אבו פנה, שנרצח במקום עבודתו. בדבריה תיארה את הכאב וההתמודדות היומיומית של משפחות שכולות בעקבות אובדן יקיריהן.
בהפגנה השתתפו גם פעילים יהודים וארגונים דמוקרטיים שהביעו תמיכה במאבק נגד הפשיעה. עיתון "הארץ" תיאר את ההפגנה כמחאה נגד "חוק הג’ונגל".
מרכז מוסאוא פעל במסגרת ועדת המעקב העליונה לקידום ההיערכות להפגנה, בשיתוף עם ארגונים אזרחיים, רשויות מקומיות, מפלגות ותנועות שטח. פעילות המרכז כללה ארגון הסעות, הפצת חומרים תקשורתיים בשפות שונות ועיצוב שלטים שנישאו במהלך ההפגנה. כמו כן חולקו מדבקות עם הסיסמאות "רשום: אני ערבי ודמי אינו הפקר" ו"אנחנו לא שותקות". נוכחות בולטת נרשמה גם לנציגות של נבחרות רשויות מקומיות ונשים פעילות, שהשתתפו בהפגנה באופן מאורגן.