דו״ח העוני לשנת 2024 שפרסם המוסד לביטוח לאומי מציג תמונה חמורה ומדאיגה באשר למצבה הכלכלי-חברתי של החברה הערבית. אין מדובר רק בשיעורי עוני גבוהים, אלא בדפוס ברור של העמקה שיטתית של פערים, כתוצאה מהחלטות ממשלה מצטברות, היעדר השקעה מספקת וכשלים מבניים ארוכי שנים.
על פי הנתונים, שיעור העוני בחברה הערבית גבוה כמעט פי שניים מהממוצע הכללי. החברה הערבית מהווה 36.2% מכלל המשפחות העניות, אף שחלקה מכלל המשפחות במדינה עומד על 19.3% בלבד. כ־50% מהילדים הערבים חיים מתחת לקו העוני, ומשפחות רבות מתמודדות עם קושי ממשי בכיסוי הוצאות חודשיות בסיסיות. בנוסף, 57.5% מהפרטים סובלים מאי־ביטחון תזונתי, מתוכם 22.5% במצב חמור.
מרכז מוסאוא מדגיש כי נתונים אלו אינם תוצאה של “בחירה אישית” או חוסר מוטיבציה להשתלבות בשוק העבודה. להפך – מדובר בחברה צעירה, עם שיעור גבוה של אנשים בעלי יכולת ורצון לעבוד. הפערים הם תוצאה ישירה של מדיניות ממשלתית שהובילה להחלשת הבסיס הכלכלי של החברה הערבית, בשונה מאוכלוסיות אחרות הנהנות ממדיניות תמיכה והשקעה שונות. מדובר בפער של הזדמנויות, תשתיות והשקעה ציבורית – ולא בפער של מאמץ אישי.
המרכז מזהיר מפני החרפה נוספת של המצב בשנים הקרובות, נוכח קיצוצי תקציב 2024 בעקבות המלחמה, והקיצוצים הצפויים בתקציבי 2025–2026. קיצוצים אלה כוללים פגיעה ביישום החלטות ממשלה מרכזיות, ובראשן החלטות 550 ו־1279, שנועדו לצמצום פערים בחברה הערבית. מהדו״ח עולה כי מנגנוני הרווחה והמסים מפחיתים את העוני בחברה הערבית בשיעור של 23.5% בלבד, לעומת 42% בכלל אוכלוסיית המדינה – פער המעיד על כשל מבני במדיניות הכלכלית-חברתית.
מרכז מוסאוא מדגיש כי ההעמקה הכלכלית של העוני קשורה קשר ישיר להתפשטות הפשיעה המאורגנת. היעדר אזורי תעשייה ביישובים הערביים, מחסור במקומות עבודה בקרבת מקום, היצע תעסוקה מוגבל, ותחבורה ציבורית חלשה ולא סדירה – כל אלה דוחפים אוכלוסיות רחבות, ובפרט צעירים, למצבי פגיעות כלכלית וחברתית, ומאפשרים לפשיעה המאורגנת להעמיק את אחיזתה ולערער את המרקם החברתי.
המרכז מזהיר כי המשך מדיניות זו אינו פוגע רק בחברה הערבית, אלא בכלכלת המדינה כולה. היא מעמיקה אי־שוויון מבני, מחלישה את החוסן החברתי, ומציבה את ישראל בעמדה בעייתית ביחס למדינות ה־OECD, הן בשיעורי עוני, הן באי־ביטחון תזונתי והן ברמות השקעה חברתית.
המלצות מרכז מוסאוא:
* גיבוש תוכנית ממשלתית רב־שנתית ייעודית לחברה הערבית, עם תקציבים מחייבים, יעדים מדידים ומנגנוני יישום ובקרה ברורים.
* הרחבת הזדמנויות התעסוקה ושיפור רמות השכר באמצעות הכשרות מקצועיות המותאמות לצורכי שוק העבודה.
* הקמה ופיתוח של אזורי תעשייה ותעסוקה ביישובים הערביים, וצמצום הפער הגיאוגרפי בנגישות למקומות עבודה.
* שיפור משמעותי של מערך התחבורה הציבורית וחיבור סדיר ויעיל של היישובים הערביים למוקדי תעסוקה.
* השקעה בחינוך לגיל הרך כמנוף מרכזי לשבירת מעגלי העוני הבין־דוריים.
* קידום העצמה כלכלית של נשים באמצעות הסרת חסמים מבניים והקמת מסגרות תומכות להשתלבות בשוק העבודה.
* עדכון קצבאות הרווחה והתמיכה הישירה בהתאם ליוקר המחיה בפועל.
* הרחבת תוכניות הזנה ומנגנוני שוברים למזון, בדגש על ילדים ומשפחות הסובלים מאי־ביטחון תזונתי.
* השקעה בחינוך פורמלי ובלתי־פורמלי לטיפול בעוני מבני ארוך טווח.
* קידום פתרונות דיור בר־השגה והנגשת שירותי בריאות בתוך היישובים הערביים.
* הקמת מנגנוני פיקוח, שקיפות ודיווח, כולל פרסום דוחות שנתיים על התקדמות, כשלונות ואתגרים.
מרכז מוסאוא מדגיש כי העוני וההעמקה הכלכלית בחברה הערבית אינם תופעה זמנית ואינם גזירת גורל. ההתמודדות עמם מחייבת מדיניות ממשלתית ייעודית, מתואמת ורב־מערכתית, שתשים קץ להעמקת הפערים המבניים ותחזק את החוסן הכלכלי-חברתי – לטובת החברה הערבית והמדינה כולה.
