רשת הנשים הערביות "ריאדיאת" (מובילות) הושקה היום ביוזמת מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים בישראל, בהשתתפות עשרות נשים מנהיגות ופעילות מהחברה הערבית.
הרשת נועדה להעמיק את שיתופי הפעולה בין נשים מובילות ולהגביר את השפעתן על עמדות קבלת החלטות בחברה הערבית.

"ריאדיאת" הוקמה לצד רשת קיימת של חברות מועצות מקומיות ערביות, שהחלה לפעול לאחר הבחירות המוניציפליות האחרונות. את הרשת החדשה מובילה ד"ר ראודה מורקוס מח'ול, במסגרת פרויקט רחב היקף להקמת רשתות נשים בכל רחבי הארץ. הרשת זכתה, יחד עם ארגונים נוספים שמרכזת קרן פרידריך אברט, בקול קורא של האיחוד האירופי.

מרכז מוסאוא פועל מאז 2001 לעידוד מעורבותן של נשים ערביות בפוליטיקה המקומית. בבחירות האחרונות שנערכו לפני כשנה, נבחרו 26 נשים כחברות ברשויות מקומיות ברחבי הארץ. בעקבות הצלחת יוזמת הרשת לחברות מועצה, נוצר צורך ברשת נוספת שתאחד נשים פעילות מהחברה האזרחית, התקשורת והשלטון המקומי.

ד"ר ראודה מח'ול הסבירה:
"הרשת מייצרת קשרים בין נשים פעילות במרחבים שונים. הן יתמכו זו בזו ויקדמו אהדה ציבורית למעורבות נשים ערביות במוקדי קבלת ההחלטות."

מח'ול היא גם מחברת מחקר מקיף על עבודתן של נשים פלסטיניות לפני הנכבה ובתקופת המנדט.

סוהא סלמאן מוסא, מנהלת-שותפה במרכז מוסאוא, הוסיפה:
"הפעילות שלנו עם חברות המועצות המקומיות הראתה עד כמה נחוצה רשת תמיכה בנשים. כחלק מארגון זכויות אדם, אנו רואים ערך מוסף בחיזוק שילוב הנשים במוקדים הנשלטים כיום בעיקר על ידי גברים. חיזוק החברה הערבית מחייב את שילוב הנשים בשלטון המקומי, במפלגות, בתקשורת ובארגוני החברה האזרחית."

המשתתפות הביעו רעיונות וחזונות לעתיד טוב יותר,  סג'וד בדראן (אל-בענה), סטודנטית, חברת הרשת הקומוניסטית ופעילה פוליטית וחברתית:
"חובתנו כנשים היא לשבור מחסומים, לעודד רוח של אתגר ולהוביל את החברה שלנו לעתיד טוב יותר."מריה חסאן, סטודנטית:
"אני משתתפת בפרויקט 'נשים מובילות' במטרה לרכוש כישורים וכלים, שיאפשרו לנו לחדש ברעיונות ולהנהיג חברה מצליחה."ווטן מאדי, פעילה פוליטית וחברתית:
"יש להחדיר לפרויקטים נשיים רוח צעירה, לשלב בין ניסיון לבין יצירתיות, ולהעשיר את החברה הערבית."ד"ר נהאיה ושחי (ערערה), מרצה, פעילה ציבורית ונציגת ציבור במועצת עארה:
"אני קוראת לכולן לתמוך בכלכלה המקומית. זו נקודת מוצא לבניית שינוי אמיתי ולהגברת תחושת השייכות. באמצעות שותפויות נכונות, נוכל לשאוף יחד לעתיד טוב יותר."הדיר אבו שנב, מורה לאזרחות ופעילה חברתית ופוליטית:
"לפני מאורעות 'שומר החומות' הנוער היה מודר מהשיח החברתי, אך לאחר האירועים ניכרת התעוררות רעיונית לחיזוק הזהות וההשתייכות."מרים חסקייה (עכו), מטפלת בילדים, שחקנית ומנחת תיאטרון טיפולי:
"משימתנו כנשים מובילות היא לחזק את זהותנו ואת תרומתנו בקרב עמים מדוכאים."אמאל, עיתונאית:
"עדיין ישנן תפיסות המזהות אותנו כ'בוגדים'. חובתנו להבהיר את עמדת ערביי 48, לדחות יחס מפלה המושתת על חוקי חירום ישנים, ולהיאבק למען שוויון והשתלבות מלאה של הנשים בחברה הערבית."ד"ר ורוד אבו יונס, חוקרת ייצוג האישה בספרי לימוד:
"בספרי הלימוד בישראל, הדמויות הנשיות כמעט ואינן קיימות, דבר שמביא לדיכוי פוליטי וחברתי. יש להקים מסגרות נשיות תומכות שיפעלו לשינוי חיובי ולהסרת חסמים."

ביאן אל-אחמד, עיתונאית בערוץ "מוסאווה":
"אנו זקוקים למרחבים שיאפשרו לנו לבטא יצירתיות."

אסמהאן אל-ג'ובאלי, פעילה:
"חינוך הדור הצעיר הוא משימה ואתגר מרכזי בחברה הפלסטינית, כחלק מהמאבק באלימות ובפשיעה."

נאדיה חמדאן (ינוח), פעילה חברתית ופוליטית:
"מעמד האישה חייב להשפיע הן במרחב הפרטי והן בציבורי. יש להקל על שילובן של נשים ולהכשירן להשתלבות בזירה הפוליטית."

חלוד עבד אל-ע'ני, פעילה:
"החברה שלנו זקוקה לחיזוק זכויות אדם כדי להיאבק באלימות ובפשיעה ולבנות דור עתיד טוב יותר."