רשת הנשים הערביות המובילות "ריאדיאת" מדגישה את חשיבות הפיכת העלייה בשיעורי ההשכלה של נשים ערביות לכוח פוליטי ותעסוקתי. הדברים נאמרו במהלך המפגש השני של הרשת, שנערך ביום שישי האחרון, 30.05.2025, במרכז מוסאוא שבחיפה.

עמדה זו מתבססת על נתונים שהוצגו בהרצאה של ד"ר מהא סבאח-כרכבי, שכותרתה: "נשים פלסטיניות בין חברה, כלכלה ופוליטיקה: תהליך שינוי מורכב".

כתבות קשורות:

רשת הנשים הערביות "ריאדיאת" יוצאת לדרך

ד"ר סבאח-כרכבי הצביעה על העלייה המשמעותית ברמת ההשכלה האקדמית של נשים פלסטיניות בשנים האחרונות. היא ציינה כי נשים מהוות 68.4% מכלל בעלי התואר הראשון בקרב האוכלוסייה הערבית בארץ, ו־75.4% מבעלי התואר השני, בעוד שבקרב בעלי התואר השלישי (דוקטורט) אחוזן נמוך יותר, ומגיע ל־43.8%.
מנגד, שיעור התעסוקה של נשים ערביות נותר נמוך יחסית, אף על פי שנרשם גידול הדרגתי בשנים האחרונות. בשנת 2023 עמד שיעור התעסוקה של נשים ערביות בגילאי 25–64 על כ־44.1%, לעומת 77.3% בקרב גברים ערבים ו־82.2% בקרב נשים יהודיות.

ד"ר סבאח-כרכבי ציינה כי פערים אלה נובעים ממגוון גורמים, ובהם היעדר גיוון בבחירת מקצועות, מחסור בהזדמנויות תעסוקה ביישובים ערביים, ושוק עבודה מקומי מסורתי שאינו מתאים לתחומי הלימוד האקדמיים של נשים.
באשר לחלוקת הנשים הערביות בשוק העבודה, הן מרוכזות בעיקר בתחומי החינוך, הבריאות, השירותים החברתיים והמסחר, בעוד ששיעור הנשים בתפקידים ניהוליים אינו עולה על 3% בלבד – דבר המשקף את המגבלות בהגעתן לעמדות קבלת החלטות בשוק העבודה.
מנכ"לית מרכז מוסאוא, סוהא סלמאן-מוסא ציינה כי השינויים באורח חיי הנשים והגורמים השונים תרמו לחיזוק ולפיתוח תפקידה של האישה בחברה הערבית, אך נוכחותן עדיין מועטה בפוליטיקה המקומית ובעמדות קבלת החלטות, כאשר רק 2% מהנשים נמצאות ברשויות המקומיות. היא הדגישה כי יש צורך דחוף בפעולה ברמות שונות – כולל ציבורית, קהילתית, תקשורתית וחקיקתית – כדי להעלות את שיעור הייצוג הנשי בפוליטיקה המקומית ובמוקדי קבלת ההחלטות.
ד"ר כרכבי ציינה מספר גורמים שתרמו להתפוררות הפעילות הנשית לאחר הנכבה, ביניהם השפעת אובדן האדמה כמקור פרנסה מרכזי, במיוחד בחברה הכפרית שהיוותה את הרוב המכריע של החברה הפלסטינית. עוד ציינה את הריסת ההישגים שנשים השיגו באמצעות ארגוניהן החברתיים, הפוליטיים והתרבותיים, ואת אובדן מקורות הפרנסה – במיוחד בתחומי החינוך והמקצועות הרפואיים – כתוצאה מהנכבה והתפוררות מערכות שוק העבודה הפלסטיני בעקבות פירוק המבנה הכלכלי והגירוש.
ד"ר סבאח-כרכבי התייחסה גם להשפעת הממשל הצבאי, אמצעי הפיקוח, ההדרה המבנית והתרחבות הפערים החברתיים והכלכליים בין ערבים ליהודים. תהליכים אלה הובילו להתפוררות המרקם החברתי ולערעור הזהות הלאומית, והשפיעו לרעה על מעמדן של הנשים הערביות במרחב הציבורי. היא הדגישה כי הבנת ההקשר ההיסטורי תורמת לניתוח מצבן של הנשים הערביות בהווה.
נושא אפשרויות הפעולה בעקבות נתונים אלה נידון על ידי הנשים המובילות בסדנה משותפת, שבה דנו בדרכי השפעה ממשיות על המדיניות המקומית והארצית.
ניבאל ערדאת, רכזת המחלקה לקידום מדיניות במרכז מוסאוא, הציגה נתונים ומקרים מתוך מאגר הפעילות שלה ביחידת הסנגור המשפטי והפרלמנטרי בשנים האחרונות, והתוצאות שהושגו.
המשתתפות העלו מספר הצעות, ובהן גיבוש מסמך עמדה לשינוי מדיניות שיוצג בפני אחת מוועדות הכנסת עד סוף השנה, וכן יצירת לחץ על הנהגת הרשויות המקומיות.
בין ההצעות הבולטות: קידום ופיתוח חינוך מגדרי בחברה, הגדלת שיעור הייצוג של נשים בעמדות קבלת החלטות, והתאמת תוכניות לצמצום הפערים בהתאם לצרכים של נשים ערביות בפרט.
ד"ר ראודה מורקוס-מח'ול, רכזת הפרויקט במרכז מוסאוא, הדגישה כי "המפגש מהווה נקודת זמן מרכזית בבניית רשת נשים פעילות ברמה המקומית והארצית, הנעה מאבחון לגיבוש מדיניות. אנו לא מחכות שהמציאות תשתנה מעצמה, אלא פועלות ליצירת כלי שינוי המבוססים על ידע וניסיון נשי קולקטיבי. מה שנאסף היום יעבור לפעולה פרלמנטרית ומוסדית, ויהווה צעד לקידום מאבק הנשים הערביות למען צדק, שוויון והשתתפות אמיתית במוקדי קבלת ההחלטות".
יהודית סטלמך, מנהלת הפרויקטים בקרן פרידריך אברט, ציינה: "נשים הן מחצית מהחברה, אך הן עדיין נעדרות מעמדות קבלת החלטות. אנחנו לא יכולות לחכות שיצרפו אותנו, אלא חייבות לדרוש את זכויותינו וליצור את השינוי בעצמנו. באמצעות פרויקט זה, שבו משתתפים לצד מרכז מוסאוא גם הארגונים 'כן – ווי פאוור', 'איתך – מעכי' ו'נבחרות', אנו פועלות להבטיח שקולותיהן של נשים מרקעים שונים יישמעו, ושצרכיהן יובאו בחשבון בעת גיבוש מדיניות ציבורית. זו אינה מותרות – אלא הכרח לבניית חברה צודקת יותר".