קמפין מרכז מוסאוא: תקציב המדינה ופיתוח כלכלי בחברה הערבית.

פיתוח אזורי תעשיה- במסגרת פעילות מרכז מוסאוא אנו מעלים על סדר היום את נושא חלוקת התקציב וחלקם של האזרחים הערבים ממנו. הכתבה הזאת עוסקת בפיתוח אזורי תעשיה.

קישור לכתבה המלאה:

https://www.themarker.com/realestate/.premium-1.9291430

"במקום להילחם באמזון – אני נלחם שיפתחו לי את השער למפעל וינקו זבל"

הקפה הערבי שסוגר מפעל בשפרעם ועובר לאזור תעשייה יהודי: "שוחטים אותי. אני מרים ידיים" ■ על פי נייר עמדה שפורסם הים, מצוקת שטחי התעסוקה בחברה הערבית מחמירה

"אם אני הרמתי ידיים – זה אומר דרשני", אומר בכאב סאמר נח'לה, מנכ"ל קפה סובחי נח'לה ובניו, בעת שהוא נערך להעתיק את פעילות המפעל של קפה נחל'ה ואת מחסני החברה מאזור התעשייה בשפרעם אל אזור התעשייה החדש בר-לב - שנמצא בבעלות משותפת של המועצות האזוריות משגב ומטה אשר וכרמיאל - מרחק של כמה ק"מ מבית משפחת נח'לה שבשפרעם.

עובדי מפעל נח'לה יעברו בשבועות הקרובים לאזור התעשייה בר-לב. מה שנראה כמו תזוזה שולית של מפעל בינוני שמגלגל מחזור של יותר מ-100 מיליון שקל בשנה, הוא בעצם הסיפור העצוב של אזורי התעשייה והתעסוקה בחברה הערבית, שהקורונה החמירה את מצבם

נייר עמדה שפירסם היום מרכז מוסאוא על מצוקת אזורי התעשייה והתעסוקה בחברה הערבית חושף תמונה עגומה: בעוד שיחס שטחי התעשייה והמלאכה לנפש ביישובים ערביים במעמד סוציו-אקונומי 3-1 עומד על 0.9 מ"ר לאדם, הרי שביישובים יהודיים במעמד סוציו-אקונומי זהה שטחי התעשייה והמלאכה הם ביחס של 3.29 מ"ר לנפש: פער של 250%. הפער הזה מצביע כמובן על המחסור והיעדר מקומות התעסוקה ביישובים הערביים.

הדלות באזורי תעשייה, מסחר ותעסוקה ניכר גם במיעוט ההכנסות מארנונה. בעוד שביישובים הערביים ההכנסה מגביית ארנונה לעסקים מכניסה כ-130 שקל לנפש ביישובים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, הרי שביישובים יהודיים ההכנסה לנפש מגביית ארנונה לעסקים עומדת על 598 שקל: פער של יותר מ-200%, כך לפי נייר העמדה.

"משבר הקורונה שפקד את ישראל חשף את המדיניות הממשלתית כלפי החברה הערבית במערומיה", אומרת סוהא סלמאן מוסא, מנהלת שותפה במרכז מוסאוא. "שיעורי האבטלה בחלק מהיישובים הערביים היה יותר מ-40% ואנחנו רואים שהגבלות התנועה ושיתוק התחבורה הציבורית רק מדגישים את הצורך האקוטי בקיום אזורי תעסוקה קרובים ככל שניתן למקום המגורים".

"אי אפשר לתת תקציבים כדי לצאת ידי חובה"

בנייר העמדה מצביעים במרכז מוסאוא על ההכנסות העצמיות הזעומות של הרשויות הערביות מארנונה לעסקים, שעומדות על 1.7% מכלל ההכנסות מארנונה עסקית בארץ – זאת למרות שהחברה הערבית מהווה כ-20% מהאוכלוסייה. המענקים שניתנו לרשויות מקומיות בכל הארץ בגין ההנחות שהוענקו לעסקים עמדו על כ-2.8 מיליארד שקל, ואילו חלקם של היישובים הערביים הסתכם ב-47 מיליון שקל בלבד. מתוך 16 מיליארד שקל שמשלם המגזר העסקי בשנה בגין ארנונה, רק 200 מיליון שקל מגיעים לרשויות הערביות.

"אסור שהמצב הזה יימשך ואנו קוראים לקידום אזורי התעשייה והתעסוקה לגבש תוכנית הוליסטית אשר תוציא לפועל החלטות ממשלה שכבר התקבלו בעבר, בהן החלטת ממשלה 1539 והחלטה 922", אומרת סלמאן-מוסא. החלטת ממשלה 1539 מ-2017 הבטיחה להוציא לפועל תוכנית רב-שנתית להקמת אזורי תעשייה, תעסוקה ושירותים ביישובים הערביים, בהיקף השקעה של כ-3 מיליארד שקל, תוך פינוי מטרדים ושילוב רשויות ערביות באזורי תעשייה מרחביים, כך שייהנו מההכנסות ויהוו חלק מהנטוורקינג האזורי. בפועל, התוכנית תוקצבה בכ-75 מיליון שקל בלבד עד כה.

"המדינה יודעת להעמיד תקציבים, אבל אומרת לרשויות הערביות: 'מה אתן רוצות? נתנו לכם ולא עשיתם כלום'. זה כמעט כמו לא לעשות", אומר נח'לה. "אני לא מסיר אחריות מהרשויות המקומיות הערביות – שבשבילם אני ובעלי עסקים אחרים נתפשים כמו פרה שרק חולבים בלי תמורה. ראשי הרשויות הערביות נהגו ברשלנות פושעת כלפי התושבים וגם הם אשמים במצב הערים הערביות. עם זאת, המדינה צריכה לקחת את היזמים והרשויות המקומיות יד ביד, לחבר אותם עם חברות ממשלתיות וחברות כלכליות – כמו שיודעים לעשות ביישובים יהודיים - ולהוציא את הדברים לפועל. גם אם זה אומר להפקיע קרקעות פרטיות. צריך להבטיח תכנון וביצוע של אזורי תעשייה חדשים, איכותיים, שיכבדו את בעלי העסקים והעובדים בחברה הערבית. אי אפשר לתת תקציבים כדי לצאת ידי חובה, צריך לעשות".

לדברי סלמאן-מוסא, "כיום עסקים משפחתיים רבים מחפשים להתפתח, אבל אין לאן. אין מקומות לתעסוקה גבוהה ואין מקומות לעבודות כפיים. אי אפשר להסתפק רק בחממה טכנולוגית בנצרת, כשהנתונים מראים שבנצרת ובסכנין יש למעלה מ-34% מובטלים באפריל, ובינואר היו פחות מ-9%. היעדר ההשקעה גורם גם לעסקים המועטים לעזוב - והפערים רק מעמיקים".

בנייר העמדה נטען כי במשרדי הכלכלה והאוצר לא פועלים כנדרש כדי להבטיח מימוש של תוכניות ותקציבים ולכן הוצעו שורה של צעדים, בהם תקצוב והכשרת פרויקטים ערביים להסרת חסמי בעלות ותכנון בהקמת אזורי תעשייה; הקמת מנהלת ייעודית להקמת אזורי תעסוקה; מתן סל כלים והכשרות ורשויות המקומיות שיבטיחו כר פורה לעסקים, ועוד.