שתף עם חבריך
כך טוענים חוקרים ויזמים בתכנון ערים לקראת "כנס חיפה לסולידריות" אשר יתקיים במוזיאון חיפה ביום חמישי 12.5.2022.
הכנס ביוזמת חממת חיפה לחקר דתות באוניברסיטת חיפה, שותפות חיפה-בוסטון, העמותה לקידמה חברתית בחיפה ומרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים.
הסגרגציה במגורים שאיפיינה במשך שנים רבות את השכונות ומערכת החינוך בחיפה הולכת ונעלמת, כך טוענים חוקרים ויזמים בתכנון ערים לקראת "כנס חיפה לסולידריות" אשר יתקיים ביום חמישי 12.5.2022 במוזיאון חיפה.
לאורך השנים, חסר בחשיבה התכנונית בחיפה ראיה וחזון ארוך טווח קהילתי וחברתי לחיפה כעיר מעורבת וחשיבה מחודשת על שירותי קהילה, מוסדות וחינוך אשר יכילו את הגיוון הקהילתי, הלשוני, התרבותי, הדתי והעדתי החיפאי.
גם כיום, התכנון העירוני ממשיך להיות מוטה תפיסה כי ההגמוניה החיפאית היא יהודית והערבים הם אורחים בשכונות המגורים היהודיות או חיים ומתנהלים במתחמים עירוניים מוגדרים כערביים.
מקום המדינה עד שנות ה-70 התגוררו רוב האזרחים הערבים בשכונות ואדי ניסנס, ואדי סאליב, עבאס, חליסה, כבביר, עין הים - ואדי אלג'מאל ושכונת אלמחטה. חלקן מהשכונות אוכלסו ביהודים שהגיעו לישראל ושוכנו בשכונות הערביות.
החוקרים מציינים כי מאמצע שנות ה-50 ובזרם גובר והולך עד תחילת שנות ה-70, נטשו היהודים את שכונות עבאס, ואדי סאליב, ואדי ניסנס וחליסה. במקביל, למעט ואדי סאליב, החלה כניסה הולכת וגוברת של אוכלוסיה ערבית לשכונות אלו אשר הוגדרו כשכונות ערביות ובכך נוצרה סגרגציה של רוב חלקיה הערבים והיהודים של חיפה. מוסדות התרבות, החינוך והקהילה של שתי אוכלוסיות אלו התרכזו במרחב המגורים המאופיין.
החל מתחילת שנות האלפיים מתחזקת מגמת הגירה של משפחות ערביות לשכונות שתוכננו במקור עבור משפחות יהודיות: שכונות כרמל צרפתי, קרית אליעזר, הדר הכרמל ורמת הדר הוותיקות הפכו לשכונות מעורבות עם מאפיינים של אוכלוסיה ערבית צעירה ואוכלוסיה יהודית בשכבות גיל שונות. לעומת זאת בשכונת רמת הנשיא שהיא בפועל הרחבתה של שכונת נווה דוד ובהרחבה של שכונת כבביר בה גרה הקהילה האחמדית, נכנסו לגור זוגות צעירים ערבים הנחשבים כשכבת ביניים כלכלית חברתית. בשכונת חליסה לא חל שינוי משמעותי.
לעיר התחתית, ואדי סאליב, שכונת אלמחטה ושוק תלפיות נכנסים היום יזמים עיסקיים ומשקיעים מחוץ לעיר. אלו אזורים שנדמה היה כי האוכלוסיה היהודית לא תמצא בהם עניין אולם מדיניות העירייה הקודמת בראשות יהב כמו גם כניסתם של היזמים והמשקיעים שינתה את מפת העניין הנדלני בחיפה וכיום יש עניין גדול של אוכלוסיה יהודית וגם ערבית, בעיקר מהמעמד היצירתי, סטודנטיאלי, יזמים מקומיים וקהילה צעירה אשר מבקשת לחיות חיים אורבניים אמיתיים.
את אופי השינוי של נטישת השכונות הותיקות בחיפה מכתיבים עוד גורמים: חיפה מוקפת שטחים עירוניים וטבעיים המגבילים את האפשרויות להתרחב לשכונות חדשות, ארנונה גבוהה, ודרישה למגוון ומבחר מוסדות קהילה וחינוך: דפוס הגירה מאמצע שנות ה-80 לשכונות החדשות של נשר ממזרח ובשנים האחרונות לטירת כרמל אשר בה יש תנופה עצומה של בניה חדשה ומוסדות חינוך וקהילה. גם עתלית והקריות מושכות אוכלוסיות יהודיות חזקות העוזבות את העיר לטובת מגורים במחירים וארנונה זולים יותר או משפרי דיור לבתים צמודי קרקע.
לדברי החוקרת ד״ר אילת מעוז: "מה שקרה כאן במאי 2021 לא מפתיע"
ד"ר אילת מעוז מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון לא מופתעת מאירועי מאי 2021 בחיפה: "בכל העולם רואים התרכזות מתגברת של קונפליקטים חברתיים ופוליטיים בערים מעורבות. בקונפליקטים מעין אלה, העיר היא זירת מפגש ומאבק – המקום שבו מתקיימים אירועים אלימים, כמו גם נשוא המאבק – המשאב או המרחב שעליו נאבקים. מדובר במגמה גלובלית. כבר היום, כ-60% מאוכלוסיית העולם מתגוררת בערים, מגמה שצפויה להמשיך ואף להתחזק בעשורים הבאים. לא בכדי טוענים חוקרים כי ״עתידו של הקונפליקט הוא עירוני״. מעוז מציעה להחליף את "מודל הביטחון" התכנוני כהגדרתה "למודל השלום״ העירוני ששם דגש על יצירת קשרים, מפגש, אמון וערבות הדדית בין קבוצות ואינדיבידואליים ומתמקד ביצירת חיבורים בין מרחבים עירוניים מנותקים ופרגמנטריים ".
יזמות נדלנית ערבית
בשנים האחרונות מתרחבת התופעה של יזמים רוכשים נכסים בשכונות הערביות. היזם והקבלן סלים לחאם, שהחל בשנים האחרונות להקים בנייני מגורים בחיפה אומר: "יותר מ 70% מהרוכשים בפרויקט הדיור שהקמתי ברחוב אלנבי הם ערבים שעברו לחיפה מחוץ לעיר. החיפאים עוברים לשכונות על רכס הכרמל ובשדרות הנשיא". לחאם מקדם פרויקט להקמת מרכז מסחרי, מלון ו-120 יחידות דיור בעיר התחתית. גם בפרויקט הזה הוא מדווח על התעניינות מחוץ לעיר. בשכונת ואדי ניסנס העתיקה, גם נרשמה התעוררות בכניסת משקיעים מאזור המרכז וכן משקיעים ערבים. שכונת אלמחטה נמחקת לטובת הרחבת נמל חיפה.
הכרה בזכויות היסטוריות
פרויקט פיתוח שכונת ואדי סאליב נעשה על ידי העיריה ללא הכרה בזכויות ההיסטוריות של הערבים. יזמים שרכשו נכסים מרשות הפיתוח החלו לאחר שבעה עשורים לבנות בשכונה. רוב הדיירים שרכשו נכסים בשכונה הם יהודים. קיימת התנגדות עקרונית באוכלוסיה הערבית להרס המבנים העתיקים בשכונת ואדי סאליב ובמגמת הפרטת השכונה. מרכז מוסאוא הגיש התנגדות לשינוי שיזמים מתכננים לעשות במבנה ברחוב אירביד, וכך קורה גם סמוך למבנה העתיק של הכנסיה המארונית.
בעלויות על קרקעות:
בחיפה קיימת מגמה ייחודית של גיוון בבעלויות על קרקעות יחסית לערים אחרות. קבוצות דתיות שונות מחזיקות באלפי נכסים ברחבי העיר:
הבהאים: חיפה משווקת בכל העולם בזכות הסמל שמייצגת קבוצה דתית קטנה שלא דורשת זכויות לאומיות. עם זאת הבהאים בחיפה מחזיקים בחלק גדול מקרקעות מרכז העיר והם משפיעים רבות על חזות העיר והתכנון העתידי שלה. פרויקט פיתוח הגנים היווה הזדמנות לפיתוח המושבה הגרמנית ויסייע בפתיחת נמל חיפה.
הכנסיות: מאז הקמת חיפה החדשה לפני כשלוש מאות שנים, הכנסיות השונות רכשו והקימו נכסים שלהן בכל רחבי העיר, לרבות העיר התחתית ועד כרמל צרפתי. הכנסיה הקתולית נחשבת למובילה בבעלות של מוסד דתי על אדמות ונכסים מוחכרים ומושכרים.
הוואקף המוסלמי: בשני העשורים האחרונים התארגן מחדש הוואקף המוסלמי והחל לנהל את הנכסים ברחבי העיר, לרבות באזור העיר התחתית.
רשות הפיתוח: רשות הפיתוח ממשיכה להחזיק באלפי נכסים ברחבי העיר התחתית לרבות שכונות ואדי ניסנס, חליסה, עבאס, העיר התחתית וואדי אלסאליב. רשות הפיתוח, באמצעות עמידר, מפריטה את הנכסים ומוכרת אותם לדיירים ו/או למשקיעים.
רמ״י: קיים צורך להאיץ ברשות מקרקעי ישראל לקידום פרויקטים ברחבי העיר. כמו חזון 'מפרץ החדשנות׳ האמור לקום במפרץ חיפה-בשטח ממנו יפונו המפעלים המזהמים.
התחדשות עירונית: העיריה מקדמת התחדשות עירונית במספר שכונות: קריית שפרינצק ושכונות החוף, קרית אליעזר, נווה שאנן, קרית חיים מערבית ושכונת ואדי ניסנס. בכל המתחמים, למעט שכונת ואדי ניסנס כבר מקודמות תוכניות להתחדשות עירונית.
כאמור: בתכנון העירוני ממשיכה להיעדר חשיבה חברתית הרואה חזון ארוך טווח קהילתי וחברתי לחיפה כעיר מעורבת אשר גבולות הבידול הקהילתיים, העדתיים והדתיים שלה הולכים ונמחקים. אלו דורשים חשיבה מחודשת על שירותי קהילה, מוסדות וחינוך אשר יכילו את הגיוון הקהילתי החיפאי המגוון וימחישו מעל כל ספק כי חיפה היא אכן עיר בה אפשר לקיים סולידריות בין קהילות ושכונות.
