ג'עפר פרח - מנהל מרכז מוסאוא

החברה הערבית סובלת מצמצום המרחב הציבורי, ורוב טיולי בתי הספר, המשפחות והטיולים העממיים נאלצים לחפש אתרי תיירות ביישובים יהודיים מאילת ועד הגולן הסורי הכבוש. הרשויות המקומיות הערביות לא פיתחו מסלולי תיירות, למרות שבשטח השיפוט שלהן קיימים מבנים היסטוריים וטירות. סמוך אליהם קיימים שטחים ירוקים, חקלאיים ויערות, שמתאימים לטיולים.

בשנה האחרונה, פתחה המועצה המקומית ג'לג'וליה שביל הליכה ורכיבה על אופניים, לצד הואדי העובר מהרי שכם עד לירקון בתל אביב. בעשור האחרון ליווינו את המועצה המקומית ג'סר א-זרקא בבניית שביל תיירותי המשלב את חוף הים וכפר הדייגים עם נהר התנינים.  מסלול תיירות שמשלב תיירות כפרית, נהר וים. היישוב הערבי היחיד שנותר על חוף הים יכל לקדם תיירות ימית, כפי שעושים יישובים שונים הנמצאים על חופים ברחבי העולם. בנוסף לחשיבות התיירות לכלכלה המקומית, התיירות תורמת להעמקת השייכות, בקרב התושבים עצמים, ולשיווק התוצרת המקומית.

• מורשת ארכיטקטונית

מי שמסתובב בשווקים של נצרת, שפרעם, עראבה, חיפה, יפו ודיר חנא מגלה מורשת אורבנית נפלאה שהוזנחה, והפכה למטרד עבור השכנים. השכונות ההיסטוריות סובלות מהזנחה, לכלוך וכניסת עולם הפשע לשכונות הללו. במקום לשמר את המורשת הארכיטקטונית היפה, אנו בונים מודלים מוזרים של ארכיטקטורה חדשה, הנשענת על הנדסה מערבית ומתעלמת מהקשר בין עיצוב המרחב, הגיאוגרפיה של המולדת וההיסטוריה והתרבות של המשתמשים.

מי שמבקר באתונה או ברומא מגלה מורשת אורבנית יפהפייה שהפכה למוזיאונים ומסעדות המספרים את סיפורי התפתחות הערים לאורך ההיסטוריה.

מנהלת המחלקה לתרבות ערבית לשעבר, לובנא זועבי, פיתחה פרויקט להשמשמת מבנים היסטוריים מוזנחים וסגורים והפיכתם למתקני תרבות המכילים מוזיאונים, ספריות וערבי תרבות בתוך השכונות העתיקות. בהחלטת הממשלה 550 הוקצו כ 18 מיליון שקל למטרה זו, שהועברו לרשות העתיקות. לצערנו, טרם מוצו התקציבים על ידי משרד התרבות ורשות העתיקות, המחרימים את הממצאים שמתגלים בחפירות הצלה ומעבירים אותם למוזיאונים ישראליים, במקום להקים מוזיאון המשמר את המורשת הזו ביישובים הערביים. יש צורך לבנות מוזיאונים, שיעניקו לדור הצעיר הזדמנות להכיר את המורשת ואת הציוויליזציה וההיסטוריה הילידית שלו, ויתן הזדמנות למבקרים להכיר את המורשת של בני המקום.

• ואדי ניסנאס ועכו מודלים

בשווקים של ואדי ניסנאס בחיפה ובעיר עכו התפתחה תיירות עממית המבוססת על מורשת ארכיטקטונית ואוכל ערבי. על פי סקר שערכה מתכננת הערים ד"ר סועאד נאסר מח'ול, מייסדת גלריה חיפה, שפועלת בשכונת ואדי ניסנאס, יש לפחות 20 מסעדות ערביות בבעלות נשים מהשכונה. בשנים האחרונות נפתחו בשכונה מספר מיזמים מסחריים-תרבותיים, ביניהם "חנות יאקוט" לקליגרפיה ומתנות, גלריית חיפה המציגה את עבודותיה של המהנדסת והאמנית סועאד נסר מח'ול, תיאטרון אל-מג'ד, הגלריה והסטודיו של האמן עבד עאבדי, הסטודיו והגלריה של האמן כמיל דאו, בנוסף לחנות כלי נגינה בבעלות האמן בשארה דיב המתמחה בייצור כלי "עוד", שהקים חנות כלים נגינה במקביל לשירה שלו עצמו.

השילוב של תרבות, מסעדות, ארכיטקטורה, היסטוריה ושוק הירקות הפך את השכונה לאתר תיירותי מבקוש, התורם לכלכלת העסקים שצמחו והתפתחו בתוך השוק. התפתחות זו יכולה להתרחש בשוק עכו, שהופך בחגים למרכז תיירותי ומסחרי. תוכניות לפתיחה מחדש של מבנים היסטוריים דורשות עידוד יוזמות של הממשלה, הרשות המקומית והמגזר הפרטי, כמו גם פיתוח תשתיות למתקנים סמוכים. מרכז מוסאוא פועל לקדם מיזמים מהסוג הזה, בנוסף לתרומה שלו למיתוג מחדש של מתחמי תיירות ביישובים כמו ג'סר אזרקה, ואדי ניסנס ועראבה

.

• העמקת השייכות בקרב צעירים

במהלך סדנאות הקיץ של מרכז מוסאוא, שאלנו קבוצת צעירים שאלה פשוטה: "תנו לנו משהו מיוחד ויפה ביישוב שלכם?" נדהמנו לשמוע את התשובות ואת תחושת הניכור והכעס בקרב 90% מהמשתתפים בסדנה. שלחנו אותם למשחק "חפש את המטמון" בשכונת ואדי ניסנאס, שם הצבענו על האתרים המיוחדים והיפים בשכונה. ראינו את פניהם של המשתתפים לאחר שחזרו מהסיור, עם תיעוד שעשו במכשירים הניידים שלהם. העלינו את התמונות למפה אינטראקטיבית ושילבנו בסרט אנימציה קצר. שילבנו כמה תמונות מביקור קבוצות הנוער בשוק העיר נצרת. בעקבות ההתנסות, קבוצות צעירים משפרעם ועראבה העלו את הרעיון להוציא לפועל פרויקט תיירות עממית ביישוביהם. ביום 17.5.025 ערכנו סיור פיילוט תחת המיתוג "עראבה, הלב הפועם של הגליל". מיתוג שגובש על ידי בני הנוער במהלך פיתוח הרעיון.

מאז סדנאות הקיץ, אנו עדים לתקשורת שבועית של קבוצת תלמידים ובני נוער, בהובלת עומר עאסלה, יו:ר מועצת התלמידים העירונית ועמיתיו מאלכ סאח, מאלכ עסאלה ורימא עוראבי. העובדה הקהילתית, מנהלת מחלקת ההתנדבות העירוניה שוקריה נעאמנה אימצה את המיזם, וביחד עם רכזות הצעירים ומרכז מחמוד דרוויש, השקיעו את כל מרצם לפיתוח המיזם. במהלך החודשיים האחרונים הם הצליח לשכנע את כל בעלי המבנים הסגורים לפתוח אותם ולהעמידם לרשות קבוצות נוער שהתנדבו לנקות אותם ולהכינם ליום התיירות החווייתי.

מיום ליום הצטרפו ליוזמה קבוצות נוספות וביקשו להוסיף את הלוגו, אווירת הגאווה במתקנים ההיסטוריים והחקלאיים התחזקה מיום ליום, והשיא היה במהלך יום השקת מסלול התיירות. היוזמה, שפיתחו הנערים של היישוב, השתלבה עם סדרי העדיפויות של הנהגת עיריית עראבה, שהעמידה לרשות היוזמה את כל מתקניה.

• תוכניות על הנייר

במהלך ההכנות לתוכנית "עראבה לב הגליל" גילינו את ה"תוכנית אסטרטגית לתיירות בעיר עראבה". תוכנית שהושקע בפיתוחה ובכתיבה זמן וכסף רב, אך נותרה דיו על נייר מבלי שיצאה לפועל, למרות גודל ההשקעה בכתיבתה.

כמו כל תוכנית או חלום, עלינו למצוא מישהו שמביא את החלום לתוכנית עבודה מפורטת המתכללת את התוכנית ומיישמת אותה. לקראת המיזם גילינו לפחות עשרה מבנים, במרכז העיר עראבה עם היסטוריה חשובה ויופי אורבני ייחודי. ניתן להפוך את המבנים למתקני תיירות או לגלריות, כמו אלה שאנו מוצאים בשווקים של סלוניקי (יוון) או שאנו מחפשים אותם בשווקים של טורקיה ועמאן.

ראוי לציין כי ניתן להמיר חלק מהנכסים הללו לחדרים לינה לתיירים. עשרות דירות שהוסבו לדירות אירוח בוואדי ניסנאס ובמושבה הגרמנית בחיפה. מי שביקר בעמאן, בשנים האחרונות, נחשף להתפתחות מלונות קטנים בשכונות העיר העתיקה. בנצרת ובעכו התפתחו מודלים של מלונות קטנים הפועלים בעיקר בסופי שבוע ומעניקים לבעלי הבתים הסגורים, הכנסה חודשית מהשכרת בתים לתיירים שמגיעים בסופי השבוע.

• חקלאות באל-בטוף – עמק בית נטופה

אדמות עמק אלבטוף (בית נטופה בעברית) נחשבות לאדמות החקלאיות החשובות והטובות ביותר שנותרו בבעלות משפחות ערביות. עשרות משפחות הקימו "חוות חקלאיות" בפאתי עמק אלבטוף, שסובל מהצפה שמונעים ממנו לשמש לחקלאות כל השנה. גם במקרה הזה, ישנן עשרות תוכניות שנותרו בגדר אותיות מתות. החקלאים בסהל אל-בטוף לא ממתינים לממשלה ומטפחים את האדמות, ומשווקים את התוצרת החקלאית, כולל מוצרי החלב והעופות בכוחות עצמם.

החקלאות במדינה, ובכל העולם, זקוקה לתמיכה ציבורית. הקיבוצים והמושבים שולטים בסובסידיה שמחלקת המדינה למוצרים ולחקלאות בשווי כמיליארד שקל בשנה. אך הנתונים מצביעים על כך שכ-3% מהמשפחות הערביות מתפרנסות מחקלאות. גם רוב המשפחות שבבעלותן אדמות בגליל ובמשולש מייצרות כמויות מסחריות של שמן זית, פירות יער, תפוחי אדמה, עלי גפן ומוצרים נוספים התומכים חלקית בכלכלת עשרות אלפי משפחות ערביות.

סאהל אל-בטוף מייצר בצל, אבטיחים, תפוחי אדמה וגידולים אחרים, כמו גם גידול תרנגולות ומוצרי חלב וגבינות. משפחות רבות מייצרות ומוכרות גבינה ערבית ולבנה. מפעלי מזון חשובים התפתחו במהלך השנים מחוות משפחתיות קטנות. בנוסף למוצרי זית, בסהל אל-בטוף ובסביבתה אנו מוצאים חנויות לקניית ביצים כמו חוות "חלמי" בדיר חנא ויוזמות מוצלחות נוספות שזקוקות לתמיכה ממשלתית בדומה לזאת הניתנת לחלקאים יהודים. שיווק ומיתוג למרחב החקלאי הסמוך לעיר כמו עראבה ישפר את ההכנסות של החקלאים באזור.

• פיתוח כלכלי זקוק לתוכניות משולבות ומנגנוני יישום

תיירות פנים וחקלאות הן הזדמנויות לפיתוח כלכלי ושיווק של יישובים ויש להשלים אותן ביוזמות המקדמות תעשייה ומסחר. אנו רואים בתוכניות לפיתוח אזורי תעשייה בערים כמו שפרעם ועראבה הזדמנויות ליצירת מערכת יחסים משלימה התורמת להעלאת רמת ההכנסה העצמית של הרשויות המקומיות והתושבים. היישובים הערביים הפכו לבתי מלון שבהם חלק גדול מהגברים הערבים ישנים בסופי שבוע, לאחר שחזרו מבתי מלאכה ומפעלים בערים יהודיות כמו חיפה, תל אביב ובאר שבע. שיעור גבוה של גברים ערבים סובל מנכויות כתוצאה מתאונות עבודה. גברים ונשים שנמצאים מחוץ למעגלי התעסוקה, החלו בשנים האחרונות לפתח את החקלאות המשפחתית.

מה שאנו יוזמים בשיתוף רשויות מקומיות כמו עראבה, שפרעם, כפר קרע, ג'סר א-זרקא וג'לג'וליה נועד לקדם תוכניות פיתוח כלכלי, על ידי העמקת השייכות וניצול החוזקות של יישובים אלה מקרקע, כוח אדם, יוזמות והון אנושי ופיננסי.

• קמפיינים שיווקיים

היישובים הערבים, ואתרי התיירות בהם זקוקים למיתוג מחדש ושיווק. הקמפינים יעניקו לתושבי היישובים תחושה של תדמית חיובית. על המדינה להשקיע במבנים ההיסטוריים ולקדם תיירות פנים ביישוים האלה. ישנם מפעלים או חנויות בעיר טמרה או בכפר ירכא שהפכו את היישובים הללו לכתובת למי שזקוק למוצרים מסוימים. ישנן יישובים כמו פרדיס שמותגו כיישובים המשווקים דגים, עלי גפן וענבים, או יישוב כמו קלאנסווה שממותג בזכות התותים והפרחים.

תכנית "עראבה לב הגליל" לוותה בקמפיין יחסי ציבור חיובי שתרם לשינוי עמדות של בני הנוער, התושבים ולעשייה תוך תקופה קצרה יחסית. המיתוג מחדש והשיווק תהליך חשוב ודורש קמפיינים תקשורתיים.

כתוצאה מהקמפיין התקשורתי הגיעו יותר ממאה משתתפים לפיילוט ביום שבת 17.5, אך מה שיישאר בתודעה של כל מי שצפה בראיונות טלוויזיוניים והאזין לתחנות הרדיו בשבועות האחרונים מושפע באופן חיובי מהתדמית שנבנתה ומעמיקה את השייכות ותורמת להרחבת הצריכה בעיר הפועלת לפיתוח אנשים ותשתיות.

למבקרים מחוץ לעראבה התלוותה קבוצה גדולה של פעילים חברתיים ביחד עם קבוצות של מתנדבים צעירים, שגילו הזדמנויות ואתרים שחלפו על פניהם ולא שמו לב לחשיבותם ההיסטורית והארכיטקטונית. אנו מאמינים  בטוח שמה שהתחיל ביום שבת 17.5.2025 בעראבה יהפוך למודל מקומי ויעבור ליישובים אחרים בחודשים ובשנים הקרובות.

הכותב הוא מנהל מרכז מוסאוא, עבד כעיתונאי ויזם תקשורת