סקירה שערך מרכז מוסאוא, לקראת פתיחת שנת הלימודים, במערכת החינוך הערבית, ברחבי הארץ, מעלה כי משרדי החינוך והאוצר לא מבצעים את התוכניות לסגירת פערים בחינוך שגובשה ואושרה על ידי הממשלה בשנת 2022. בדיון שהתקיים, בסכנין בשבוע שעבר,  בהשתתפות ראשי עיריות, מנהלי ארגונים חברתיים ונציגי מחלקות חינוך ביישובים רבים נחשפו נתונים מדאיגים במיוחד בתחום בינוי כיתות לימוד ושיפור התשתיות.

מנהל מרכז מוסאוא, ג'עפר פרח, ערך בדיקה של מצב מערכת החינוך הערבית בעיר. הממצאים מצביעים על אפלייה בהשקעות בבינוי כיתות לימוד ובנשירה סמויה שלא מטופלת. המרכז מתריע על העמקת הפערים החברתיים כתוצאה מקיטוב במערכת החינוך.

מעונות יום ומשפחתונים

בחיפה פועלים כ 110 מעונות יום שנבנו רובם על ידי העיריה מתקציב ממשלתי, כולם מיועדים לילדים דוברי עברית. לאחרונה עבר תחום מעונות היום ממשרד הכלכלה למשרד החינוך כדי לשמור על רצף חינוכי. למרות המחסור במעונות יום, והפריסה של המשפחות הערביות בשכונות רבות אין עדיין מעון יום ערבי שמופעל ומקבל את מימון העירייה ומשרד החינוך.

בעשור האחרון בנה בית הספר נזירות נצרת, שפועל בשכונת עבאס עשרות גנים חדישים. הבניה התבצעה על חשבון הנזירות ותרומות שגויסו בארץ ובחו"ל. מה שהצליחו נזירות נצרת לעשות בעשור באמצעות גיוס תרומות לא מצליחים לעשות משרדי ממשלה והעיריה, מאז קום המדינה בתחום מעונות יום לילדים ערבים.

מבנה מערכת החינוך הערבית גורם לרוב הילדים שמתחיל במעונות יום וגני ילדים, להמשיך בדרך כלל באותה מסגרת בגני הילדים, בבית הספר היסודי ועד לחטיבה העליונה. משפחות מבינות שבתי הספר יתנו עדיפות לילדים שהתחילו אצלם ולכן הם מנסים לשלב את הילדים שלהם כבר במעונות יום וגנים. משפחות שחיות בשכונות כמו חליסה, דרום חיפה או כבביר, מנסות לשלב את הילדים שלהם בגנים למרות המרחק.

בתי ספר יסודיים

רוב בתי הספר היסודיים פועלים באזור ואדי ניסנס ועבאס. שני בתי הספר היסודיים שפועלים מחוץ לשכונה בחליסה ובכבביר נאלצים להעביר את הילדים שלהם לחטיבות ביניים ותיכונים בשכונות אחרות. המעבר גורם לנשירה סמויה שלא מטופלת.

רוב ילדי העיר הערבים לומדים בבתי הספר של הכנסיות. משפחות מנסות לשלב את ילדיהן בבתי הספר האלה בתקווה שהם ימשיכו גם בתיכונים.

רוב בתי הספר של הכנסיות סובלים ממצוקה בתשתיות. הם נמצאים בתוך השכונות ונאבקים לבנות כיתות, ספריות מעבדות ומגרשי משחקים. משרד החינוך מממן רק כ 75% מעלות ההוראה בחינוך המוכר שאינו רשמי. את השאר גובים בתי הספר מההורים. הורים שאין ביכולתם לשלם את הנדרש נאלצים להעביר את ילדיהם לבתי הספר העירוניים.

בשנים האחרונות, ובעקבות הסכמי שכר של ארגוני המורים, נרשמת בריחה של מורים מבתי הספר של הכנסיות לבתי הספר הממלכתיים. בתי הספר בבעלות הכנסיות לא יכולות לשלם את השכר שמשולם במערכת הממלכתית.

למרות תחלופת המורים מעדיפים רוב ההורים החיפאים לשלב את הילדים שלהם בבתי הספר הכנסייתיים ומפעילים פרוטקציות כדי להעניק לילדיהם חינוך ראוי. חוסר האימון של ההורים כלפי המערכת העירונית, היה אמור לגרום לעירייה להפעיל תוכנית סדורה כדי לשפר את התדמית ולמשוך אליה תלמידים מהמערכת הכנסייתית עצמאית. בפועל המערכת העצמאית שמוגדרת כ"מוכרת שאינה רשמית" הולכת ומתרחבת.

בית הספר חיואר הממלכתי

דוגמה זועקת להתנהגות הלקויה של העיריה ומשרד החינוך, מצבו של בית הספר הממכלתי "חיואר". בית ספר שאמורה היה להשקיע יותר בתלמידים ולתת להם מגוון תוכניות פועל בשטח מצומצם וצפוף. בלב בית הספר נמצא מבנה מסוכן, שהיה אמור להיות משופץ בעלות של כעשרה מיליון שקלים. במשרד החינוך קיים תקציב גדול לבינוי ושיפוץ מוסדות חינוך. חלק גדול מהתקציב אף לא מנוצל. לפי נתוני מרכז מוסאוא משרד החינוך אישר תוכניות בינוי בכשני מיליארד שקל, עבור התלמידים הערבים, אך רק 260 מיליון שקל מתוכנם נוצלו בפועל בשלוש השנים האחרונות.

גם בניית בית ספר ערבי חדיש בשכונות מערב העיר וואדי אלג'מאל – עין הים לא מקודמת. מאות משפחות ערביות שעברו להתגורר בשכונות החדשות וחיות בעין הים נאלצות להביא את הילדים שלהם כל יום לתוך ואדי ניסנס ועבאס.

בית הספר "חיואר" העצמאי

כתוצאה מחוסר האימון, ומשבר בין העיריה להורים של בית הספר "חיואר" העצמאי נשכר מבנה, ליד הטכנודע בהדר על ידי העמותה שמפעילה את בית הספר. אחרי יותר מעשור של מאבק ההורים נאלצים מדי שנה לגייס כספים כדי לשלם עבור שכירת המבנה והפעלת בית הספר.

העיריה שיכלה להקצות מבנה עבור ההורים שלקחו יוזמה ואחריות על חינוך ילדיהם, לא מצאה עד היום מבנה הולם לתלמידים. בעיר לא חסרים מבנים של העיריה שניתן להקצות אותם לעמותה. העיריה הקצתה ומאריכה את הסכמי הקצאת מבנים לעמותות ברחבי העיר. בפועל רק שני מבנים הוקצו עבור ארגונים מהחברה הערבית.

בית הספר הדו לשוני

במערכת החינוך העברית בחיפה לומדים כחמש מאות תלמידים ערבים. חיפה שממתגת את עצמה כעיר של חיים משותפים מערכות החינוך הופרדו על ידי העיריה ומשרד החינוך. עמותת "יד ביד" שהקימה מסגרות חינוכיות עצמאיות דו לשוניות הצליחה רק השנה לקבל מבנה לתלמידים שבחרו בחינוך דו לשוני.

ראשי בית הספר הדו לשוני מדווחים על לחץ גדול של משפחות שמבקשות להעניק לילדיהם חינוך דו לשוני ודו לאומי. בית הספר שחגג את המעבר למבנה חדש בקרית אליעזר לא מצליחים לשלב את כל הילדים שמבקשים לעבור אליו, במיוחד ממשפחות ערביות.

ילדים נאלצים לבחור תיכונים בהגרלה

הרצף החינוכי מגני ילדים מבטיח לתלמידים שהחלו ללמוד בבתי הספר של הכנסיות שילוב בתיכונים והצלחה בבגרות. תלמידים שגדלו בחליסה ובכבאביר נאלצים להפעיל פרוטקציות כדי לשלב את הילדים שלהם בתיכונים של הכנסיות. רוב הילדים שלא השתלבו בבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים בכנסיות מגיעים לבתי הספר הממלכתיים "אלכרמה" ו "אלמותנבי". מדובר בשני בתי ספר שמקבלים תקציבים שוויוניים ותוכניות ייחודיות. השנה נאלצו עשרות תלמידים לבחור בית ספר באמצעות הגרלה. התלמידים השתתפו בתוכנית הכנה לבית הספר "אלכרמה" שבסופה הם אולצו לעבור הגרלה שתכריע אם ישולבו בבית הספר. ההורים מחו אך בסופו של דבר, משרד החינוך דחה את בקשתם לפתוח כיתה נוספת.

תוצאות הבגרות בבתי הספר התיכוניים:

פערים חברתיים

התנהלות העיריה ומשרד החינוך כלפי החינוך הערבי בעיר מביאה להרחבת הפערים החברתיים בחברה הערבית החיפאית. פערים שמתחילים ביכולת לשלם עבור מעון יום או משפחתון, ממשיכה ביכולת לממן גן ילדים וממשיכה ביכולת להסיע את הילדים מדי יום משכונות ברחבי העיר לגני הילדים, לבתי הספר ולחוגים שמתקיימים ברוב בשכונות עבאס וואדי ניסנס.

למרות שמשרד החינוך, החל בשנת 2015,  להרחיב את התוכניות לחינוך לא פורמאלי, רוב חוגי ההעשרה בשעות אחר הצהריים לילדים הערבים מתקיימים בעמותות וגופים עצמאיים. הורים נדרשים לשלם עבור חוגי מוסיקה, חוגי העשרה, תיאטרון וכדומה. משפחות קשות יום לא מצליחות לממן את חוגי ההעשרה והילדים מוסללים למסגרות חינוך ממלכתיות ולעתיד תעסוקתי שונה.

לקראת פתיחת שנת הלימודים גייסו וועדי שכונות בחליסה ובואדי ניסנס כספים מתורמים כדי לקנות תיקים ומחברות לילדים שהוריהם לא יכולים לשלם עבורם. משפחות רבות, נזקקות לא מטופלות בפועל על ידי מחלקת הרווחה העירונית. למרות שמשרד הרווחה הקצה תקציב לטיפול במשפחות בעוני, התוכניות לא מגיעות למשפחות עניות שמוציאות את ילדיהם ממערכת החינוך ושולחות אותם לעבור בשוק. חלק מהילדים האלה מגיעים לבתי הספר ופורשים בשעות מוקדמות כדי לעבוד. הם לא מדווחים כנושרים אף בפועל הם לא נמצאים במסגרת חינוכית.

הפתרונות

ניתן לפתור את האתגרים שניצבים בפני התלמידים הערבית באמצעות תכנון, הידברות ותקצוב דיפרציאלי. העיר חיפה נמצאת באשכול 7 מבחינה חברתית כלכלית. בתי הספר מתוקצבים בהתאם לאשכולות. שכונות עניות כמו חליסה, עיר תחתית וואדי ניסנס הן באשכול 3 , אך לא מתוקצבות בהתאם.רוב התקציבים נמצאים במשרדי האוצר והחינוך מחולקים בהתאם לאשכולות ובשיתוף פעולה עם מחלקת החינוך היישובית.

העיריה אמורה לגבש תוכנית שתתן מענה לצרכים ולהגיש אותה למחוז ולבקש לתקצב אותה. פתרון מצוקת הבינוי אפשר לפתור בהקצאת קרקע, והקמת בתי ספר שיתנו מענה לתלמידים בשכונות המפוזרות ברחב העיר.

שולחן עגול של כל הגורמים העוסקים בחינוך ברחבי העיר הוא אחריות של מחלקת החינוך בעירייה. הפתרונות אפשריים, אך תשומת הלב לצרכים הייחודיים לא קיימת. מי שהחליט לבנות חמש מעונות יום לילדים יהודים בשכונות החדשות שנבנו בדרום העיר, יכל לראות שמאות משפחות ערביות קונות ושוכרות בבניינים החדשים והן זקוקות למעון יום דובר ערבית לילדיהם. המבנים קיימים אך אין מי שימפה את הצרכים ויתכנן את הפתרונות בהתאם.

הכותב, עיתונאי לשעבר ומנהל את מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים