סקירה שערך מרכז מוסאוא במערכת החינוך הערבית ברחבי הארץ לקראת פתיחת שנת הלימודים, מעלה כי משרדי החינוך והאוצר לא מבצעים את התוכניות לסגירת פערים בחינוך שגובשה ואושרה על ידי הממשלה בשנת 2022. בדיון שהתקיים בסכנין בשבוע שעבר, בהשתתפות ראשי עיריות, מנהלי ארגונים חברתיים ונציגי מחלקות חינוך ביישובים רבים, נחשפו נתונים מדאיגים במיוחד בתחום בינוי כיתות לימוד ושיפור התשתיות.

מנהל מרכז מוסאוא, ג'עפר פרח, ערך בדיקה של מצב מערכת החינוך הערבית בעיר חיפה. הממצאים מצביעים על אפליה בהשקעות בבינוי כיתות לימוד ובנשירה סמויה שלא מטופלת. המרכז מתריע על העמקת הפערים החברתיים כתוצאה מקיטוב במערכת החינוך.

מעונות יום ומשפחתונים

בחיפה פועלים כ- 110 מעונות יום שנבנו רובם על ידי העירייה מתקציב ממשלתי, כולם מיועדים לילדים דוברי עברית. לאחרונה עבר תחום מעונות היום ממשרד הכלכלה למשרד החינוך כדי לשמור על רצף חינוכי. למרות המחסור במעונות יום והפריסה של המשפחות הערביות בשכונות רבות, אין עדיין מעון יום ערבי שמופעל ומקבל את מימון העירייה ומשרד החינוך.

בעשור האחרון בנה בית הספר נזירות נצרת, שפועל בשכונת עבאס עשרות גנים חדישים. הבניה התבצעה על חשבון הנזירות ותרומות שגויסו בארץ ובחו"ל. מה שהצליחו נזירות נצרת לעשות בתחום מעונות יום לילדים ערבים במהלך עשור באמצעות גיוס תרומות, משרדי ממשלה והעירייה לא מצליחים לעשות מאז קום המדינה.

מבנה מערכת החינוך הערבית גורם לכך שרוב הילדים שמתחילים במעונות יום וגני ילדים במסגרת מסוימת, ממשיכים בדרך כלל באותה מסגרת בבית הספר היסודי ועד לחטיבה העליונה. משפחות מבינות שבתי הספר יתנו עדיפות לילדים שהתחילו אצלם, ולכן הן מנסות לשלב את הילדים שלהן כבר במעונות יום וגנים. משפחות שחיות בשכונות כמו חליסה, דרום חיפה או כבביר, מנסות לשלב את הילדים שלהן בגנים למרות המרחק.

בתי ספר יסודיים

רוב בתי הספר היסודיים פועלים באזור ואדי ניסנס ועבאס. שני בתי הספר היסודיים שפועלים מחוץ לשכונה בחליסה ובכבביר נאלצים להעביר את הילדים שלהם לחטיבות ביניים ותיכונים בשכונות אחרות. המעבר גורם לנשירה סמויה שלא מטופלת.

רוב ילדי העיר הערבים לומדים בבתי הספר של הכנסיות. משפחות מנסות לשלב את ילדיהן בבתי הספר האלה בתקווה שהם ימשיכו גם בתיכונים.

רוב בתי הספר של הכנסיות סובלים ממצוקה בתשתיות. הם נמצאים בתוך השכונות ונאבקים לבנות כיתות, ספריות מעבדות ומגרשי משחקים. משרד החינוך מממן רק כ- 75% מעלות ההוראה בחינוך המוכר שאינו רשמי. את השאר גובים בתי הספר מההורים. הורים שאין ביכולתם לשלם את הנדרש נאלצים להעביר את ילדיהם לבתי הספר העירוניים.

בשנים האחרונות, ובעקבות הסכמי שכר של ארגוני המורים, נרשמת בריחה של מורים מבתי הספר של הכנסיות לבתי הספר הממלכתיים. בתי הספר בבעלות הכנסיות לא יכולות לשלם את השכר שמשולם במערכת הממלכתית.

למרות תחלופת המורים מעדיפים רוב ההורים החיפאים לשלב את הילדים שלהם בבתי הספר הכנסייתיים ומפעילים פרוטקציות כדי להעניק לילדיהם חינוך ראוי. חוסר האמון של ההורים כלפי המערכת העירונית היה אמור לגרום לעירייה להפעיל תוכנית סדורה כדי לשפר את התדמית ולמשוך אליה תלמידים מהמערכת הכנסייתית העצמאית. בפועל, המערכת העצמאית שמוגדרת כ"מוכרת שאינה רשמית" הולכת ומתרחבת.

בית הספר חיואר הממלכתי

דוגמה זועקת להתנהגות הלקויה של העירייה ומשרד החינוך, מצבו של בית הספר הממכלתי "חיואר". בית ספר שאמורה היה להשקיע יותר בתלמידים ולתת להם מגוון תוכניות פועל בשטח מצומצם וצפוף. בלב בית הספר נמצא מבנה מסוכן, שהיה אמור להיות משופץ בעלות של כעשרה מיליון שקלים. במשרד החינוך קיים תקציב גדול לבינוי ושיפוץ מוסדות חינוך. חלק גדול מהתקציב אף לא מנוצל. לפי נתוני מרכז מוסאוא משרד החינוך אישר תוכניות בינוי בכשני מיליארד שקל, עבור התלמידים הערבים, אך רק 260 מיליון שקל מתוכנם נוצלו בפועל בשלוש השנים האחרונות.

גם בניית בית ספר ערבי חדיש בשכונות מערב העיר וואדי אלג'מאל – עין הים לא מקודמת. מאות משפחות ערביות שעברו להתגורר בשכונות החדשות וחיות בעין הים נאלצות להביא את הילדים שלהם כל יום לתוך ואדי ניסנס ועבאס.

בית הספר "חיואר" העצמאי

כתוצאה מחוסר האימון, ומשבר בין העירייה להורים של בית הספר "חיואר" העצמאי נשכר מבנה, ליד הטכנודע בהדר על ידי העמותה שמפעילה את בית הספר. אחרי יותר מעשור של מאבק ההורים נאלצים מדי שנה לגייס כספים כדי לשלם עבור שכירת המבנה והפעלת בית הספר.

העירייה שיכלה להקצות מבנה עבור ההורים שלקחו יוזמה ואחריות על חינוך ילדיהם, לא מצאה עד היום מבנה הולם לתלמידים. בעיר לא חסרים מבנים של העירייה שניתן להקצות אותם לעמותה. העירייה הקצתה ומאריכה את הסכמי הקצאת מבנים לעמותות ברחבי העיר. בפועל רק שני מבנים הוקצו עבור ארגונים מהחברה הערבית.

בית הספר הדו לשוני

במערכת החינוך העברית בחיפה לומדים כחמש מאות תלמידים ערבים. בחיפה שממתגת את עצמה כעיר של חיים משותפים מערכות החינוך הופרדו על ידי העירייה ומשרד החינוך. עמותת "יד ביד" שהקימה מסגרות חינוכיות עצמאיות דו לשוניות הצליחה רק השנה לקבל מבנה לתלמידים שבחרו בחינוך דו לשוני.

ראשי בית הספר הדו לשוני מדווחים על לחץ גדול של משפחות שמבקשות להעניק לילדיהן חינוך דו לשוני ודו לאומי. בית הספר שחגג את המעבר למבנה חדש בקרית אליעזר לא מצליח לשלב את כל הילדים שמבקשים לעבור אליו, במיוחד ממשפחות ערביות.

ילדים נאלצים לבחור תיכונים בהגרלה

הרצף החינוכי מגני ילדים מבטיח לתלמידים שהחלו ללמוד בבתי הספר של הכנסיות שילוב בתיכונים והצלחה בבגרות. משפחות לתלמידים שגדלו בחליסה ובכבאביר נאלצות להפעיל פרוטקציות כדי לשלב את הילדים שלהן בתיכונים של הכנסיות. רוב הילדים שלא השתלבו בבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים של הכנסיות מגיעים לבתי הספר הממלכתיים "אלכרמה" ו "אלמותנבי". מדובר בשני בתי ספר שמקבלים תקציבים שוויוניים ותוכניות ייחודיות. השנה נאלצו עשרות תלמידים לבחור בית ספר באמצעות הגרלה. התלמידים השתתפו בתוכנית הכנה לבית הספר "אלכרמה" שבסופה הם אולצו לעבור הגרלה שתכריע אם ישולבו בבית הספר. ההורים מחו, אך בסופו של דבר משרד החינוך דחה את בקשתם לפתוח כיתה נוספת.

תוצאות הבגרות בבתי הספר התיכוניים:

• התיכון הערבי אורתודוקסי  99.2%،
• נזירות נצרת  98.9%.
  תיכון איטלקי 89.1%،
• תיכון כרמה  81.1%،
• תיכון כרמל 75.0%
• תיכון אלמותנבי 64.9%.

פערים חברתיים

התנהלות העירייה ומשרד החינוך כלפי החינוך הערבי בעיר מביאה להרחבת הפערים החברתיים בחברה הערבית החיפאית. הפערים באים לידי ביטוי ביכולת לשלם עבור מעון יום או משפחתון, ביכולת לממן גן ילדים ביכולת להסיע את הילדים מדי יום משכונות ברחבי העיר לגני הילדים, לבתי הספר ולחוגים שמתקיימים לרוב בשכונות עבאס וואדי ניסנס.

למרות שמשרד החינוך החל בשנת 2015 להרחיב את התוכניות לחינוך בלתי פורמאלי, רוב חוגי ההעשרה בשעות אחר הצהריים לילדים הערבים מתקיימים בעמותות וגופים עצמאיים. הורים נדרשים לשלם עבור חוגי מוסיקה, חוגי העשרה, תיאטרון וכדומה. משפחות קשות יום לא מצליחות לממן את חוגי ההעשרה והילדים מוסללים למסגרות חינוך ממלכתיות ולעתיד תעסוקתי שונה.

לקראת פתיחת שנת הלימודים גייסו וועדי שכונות בחליסה ובואדי ניסנס כספים מתורמים כדי לקנות תיקים ומחברות לילדים שהוריהם לא יכולים לשלם עבורם. משפחות נזקקות רבות לא מטופלות בפועל על ידי מחלקת הרווחה העירונית. למרות שמשרד הרווחה הקצה תקציב לטיפול במשפחות בעוני, התוכניות לא מגיעות למשפחות עניות שמוציאות את ילדיהן ממערכת החינוך ושולחות אותם לעבור בשוק. חלק מהילדים האלה מגיעים לבתי הספר ופורשים בשעות מוקדמות כדי לעבוד. הם לא מדווחים כנושרים, אך בפועל הם לא נמצאים במסגרת חינוכית.

הפתרונות

ניתן לפתור את האתגרים שניצבים בפני התלמידים הערבים באמצעות תכנון, הידברות ותקצוב דיפרנציאלי. העיר חיפה נמצאת באשכול 7 מבחינה חברתית כלכלית. בתי הספר מתוקצבים בהתאם לאשכולות. שכונות עניות כמו חליסה, עיר תחתית וואדי ניסנס הן באשכול 3, אך לא מתוקצבות בהתאם. רוב התקציבים הנמצאים במשרדי האוצר והחינוך מחולקים בהתאם לאשכולות ובשיתוף פעולה עם מחלקת החינוך היישובית.

העירייה אמורה לגבש תוכנית שתיתן מענה לצרכים ולהגיש אותה למחוז ולבקש לתקצב אותה. את מצוקת הבינוי אפשר לפתור באמצעות הקצאת קרקע והקמת בתי ספר שיתנו מענה לתלמידים בשכונות המפוזרות ברחב העיר.

שולחן עגול של כל הגורמים העוסקים בחינוך ברחבי העיר הוא אחריות של מחלקת החינוך בעירייה. הפתרונות אפשריים, אך תשומת הלב לצרכים הייחודיים לא קיימת. מי שהחליט לבנות חמישה מעונות יום לילדים יהודים בשכונות החדשות שנבנו בדרום העיר, יכל לראות שמאות משפחות ערביות קונות ושוכרות בבניינים החדשים והן זקוקות למעון יום דובר ערבית לילדיהם. המבנים קיימים, אך אין מי שימפה את הצרכים ויתכנן את הפתרונות בהתאם.

הכותב, עיתונאי לשעבר ומנהל את מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים