ביום שישי, 21.11.2025, השיק מרכז מוסאוא בפארק התעשייה בנצרת, ובשיתוף עם האגף לקידום שוויון בהסתדרות, יוזמה שדרושת מהממשלה להעביר לעירייה את תקציבי הפיתוח שלא הועברו אליה בחמש השנים האחרונות. באירוע השתתפו עשרות מחברי המועצה הנבחרים, לצד מומחים, מומחיות ופעילים תושבי העיר. במהלך הכנס הוקמו צוותי עבודה מקצועיים שיעקבו אחר נושאי החינוך, התעשייה והתעסוקה, רווחה, תחבורה, סביבה, בריאות, תרבות וספורט, התיירות, בינוי ושיכון והתשתיות. הצוותים התכנסו והחלו להציף את הצרכים של העיר בכל אחד מהתחומים. הם הכינו הצעות מקצועיות שיוצגו בפני הוועדה הממונה והממשלה, במטרה לגבש תוכנית פיתוח רחבה הנשענת על נתונים מדויקים ועל חזון משותף.

עיריית נצרת מצויה במשבר כלכלי ומינהלי חמור, שהוביל לקריסת השירותים העירוניים. בתחילת שנת 2025 דיווח משרד הפנים כי נצרת רשמה גרעון מצטבר של 97.8 מיליון ש״ח, בנוסף לגרעון נוסף של 272 מיליון ש״ח בתקציב השוטף. במקביל, משכורות עובדי העירייה לא שולמו במשך יותר מארבעה חודשים, דבר שהוביל לקריסת שירותים ציבוריים בסיסיים, ובכללם פינוי האשפה, שהצטברה במשך שבועות וגרמה למפגעים סביבתיים ובריאותיים.
בעקבות זאת, ובהמלצת ועדה מיוחדת שבחנה את הנושא, הדיח משרד הפנים ביוני 2025 את ראש העיר עלי סלאם, פירק את מועצת העיר ומינה ועדה קרואה לניהול העירייה.
לאחר מינוי הוועדה הממונה אושרה תוכנית התייעלות הכוללת פיטורי עשרות עובדים והעלאות משמעותיות בארנונה. למרות זאת, העיר עדיין סובלת ממחסור בשירותים רבים.

את המפגש פתחה מנכ"לית שותפה במרכז מוסאוא, סוהא סלמאן מוסא, שהדגישה את חשיבות ההתארגנות הקהילתית למימוש זכויות חברתיות וכלכליות, וציינה את המוערבות של מרכז מוסאוא ביישוב ג'סר א-זרקא שהוביל להחלטת ממשלה ייעודית לפיתוח הכפר. היא התריעה מפני ניסיונותיה של השרה מיי גולן להשתלט על תקציבי פיתוח ולהעבירם למשטרה במקום לפיתוח היישובים הערביים. מוסא הדגישה כי המשבר שבו מצויה נצרת אינו גורל אלא תוצאה של מדיניות ממשלתית כלפי הרשויות המקומיות הערביות, וכי עבודה מקצועית ושותפות רחבה יכולות להוביל לתיקון. עוד ציינה כי היוזמה אינה אירוע חד-פעמי אלא צעד אסטרטגי שמטרתו לחייב את הממשלה לשאת באחריות.
ראש האגף להעמקת השוויון בהסתדרות, עזיז בסיוני, הדגיש את חשיבות הטיפול בנושאי תעסוקה ותעשייה – מהסוגיות הכואבות ביותר בקרב תושבי העיר – בשל שיעורי האבטלה הגבוהים, בעיקר בקרב צעירים ונשים. לדבריו, המצב מחייב בניית תוכנית כלכלית מקיפה שתגדיל את היצע מקומות העבודה, תחזק את התעשיות המקומיות, תמשוך תעשיות חדשות ותתמוך ביוזמות מקצועיות שייצרו מסלולי תעסוקה בני-קיימא.
מנכ"לית עיריית נצרת, נאהדה מנסור, השתתפה במפגש באמצעות הזום. היא הדגישה את מחויבותה למסלול היוועצות רחב עם התושבים במטרה לפתח את העיר ולחלצה מהמשבר. מנסור ציינה כי הגירעון של העירייה עומד על כ־349 מיליון ש"ח, וכי העירייה תפנה לכלל המשרדים הממשלתיים כדי לממש תקציבי פיתוח ומענקי איזון ולפעול לגיוס המשאבים הנדרשים.
מנכ"ל מרכז מוסאוא, ג'עפר פרח, הציג נתונים שאסף המרכז על תקציבי הפיתוח המיועדים לנצרת. לדבריו, העיר זקוקה לכ־191 כיתות לימוד חדשות כדי לפתור את מצוקת הצפיפות במערכת החינוך. עוד ציין כי מאז 2023 לא פרסם משרד השיכון מכרזי שיווק לדירות בנצרת, דבר שמחמיר את משבר הדיור. פרח הוסיף כי בקשות רבות, שהוגשו למשרדי ממשלה, נדחו בשל היעדר מקורות תקציביים משלימים. הוא הדגיש את חשיבות השילוב בין עבודה מקצועית לפעילות ציבורית להשפעה על עבודת הוועדה הממונה ולהבטחת מימוש מלא של זכויות תושבי העיר.
חבר עיריית נצרת מטעם חד"ש, המהנדס שריף זועבי, הדגיש את הצורך בהשבת יציבותה של נצרת לאחר אחת התקופות המורכבות בתולדותיה. הוא הכריז על יוזמה להקמת "עיריית צל" – מסגרת מקצועית-קהילתית שתלווה את עבודת העירייה ותפעיל לחץ ציבורי משותף יחד עם ארגוני החברה האזרחית למימוש זכויות העיר מול משרדי הממשלה ולמעקב רציני אחר צרכיה.
חברת העירייה מטעם הרשימה המאוחדת, אימאן סאלח, הדגישה את החשיבות שבשיקום האמון בין המרכיבים הפוליטיים והחברתיים בעיר, וציינה כי תיקון טעויות העבר מהווה תנאי יסוד לשמירה על העיר ולקידומה. לדבריה, עבודה משותפת ואחריות קולקטיבית חיוניות לעתיד טוב יותר לתושבים.
הכלכלן האני נאג'ם ציין את הצורך בהקמת ועדות עממיות פעילות בנצרת ובחיזוק התיאום ביניהן לבין המפלגות ונציגי הציבור. הוא הדגיש כי שיתוף פעולה כזה מסוגל לבנות כוח קהילתי מאורגן שיפעל למעקב, ללחץ ולגיבוש חזון משותף למימוש זכויות תושבי העיר ולחיזוק השפעתם במוקדי קבלת ההחלטות.
מזכיר חד"ש, מאהר עאבד, הביע נכונות לשתף פעולה עם כל יוזמה רצינית המקדמת את טובת העיר ותורמת ליציאתה מן המשבר. הוא ציין כי חד"ש תחל לערוך פגישות עם קבוצות ומיזמים מקומיים וליצור קשר עם המוסדות הפעילים בעיר, במטרה לבנות תוכניות עבודה משותפות שיתרמו לפיתוח העיר ויתרמו לחיזוק מעמדה.
המשתתפים התחלקו לקבוצות עבודה מקצועיות, שדנו במצב העיר בתחומים שונים וגיבשו טיוטות לתוכניות עבודה עתידיות: 

בריאות:

ד"ר נור עבד אל־האדי, ממשרד הבריאות הציגה סקירה מקיפה של אתגרי הבריאות בנצרת והמליצה על מפגש מורחב של כלל מוסדות הבריאות בעיר לשם גיבוש תוכנית אסטרטגית. היא ציינה כי העיר איבדה בשנים האחרונות כ־3.5 מיליון ש"ח שיועדו להקמת יחידת בריאות עירונית ועוד כ־5 מיליון ש"ח שיועדו למסלולי הליכה. עוד הדגישה כי נצרת מובילה את היישובים הערביים בתחלואה במחלת הסוכרת – נתון המחייב טיפול מקצועי מעמיק.

חינוך:

המחנך רפאע שחברי, ומנכ"ל עיריית נצרת לשעבר, ראג'י מנסור הציגו סקירה על מצבה של מערכת החינוך: מחסור בכיתות לימוד, פיתוח תכנים מותאמים ומאבק בתופעת הנשירה באמצעות מסגרות תומכות לימודית ורגשית. הקבוצה המליצה לגבש תוכנית אסטרטגית לעשרים שנה המתמקדת בפיתוח תשתיות, שיפור איכות ההוראה והיערכות לעתידה של העיר. יו"ר ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי, ד"ר הדיל כיאל, השתתפה והביעה את נכונות הוועדה לתמוך בדרישות נצרת.

תחבורה:

המהנדס אלביר אנדריה הציג את האתגרים המרכזיים בתחום התחבורה והדגיש את חשיבות חיבור מסלול הרכבת הקלה בין חיפה לנצרת לשכונות העיר. הוא הדגיש את הצורך בהקמת תחנה מרכזית מודרנית שתנגיש את התחבורה בין אמצעי התחבורה הבין עירוניים לכבישים הפנימיים.

בינוי ושיכון:

המהנדסת היבה בוארדי הציגה את מסקנות קבוצת התכנון, וציינה את חשיבות הרחבת תחום השיפוט ופיתוח תוכניות מפורטות לשכונות העיר בהתאם לצורכי התושבים. היא הדגישה את קידום פרויקטי התחדשות עירונית, בעיקר באזור התעשייה הישן, ואת שיקום ושימור מבנים היסטוריים בשוק ובשכונות הוותיקות, לשם חיזוק אופיה האדריכלי והתיירותי של העיר. הכלכלנית מרווה זועבי הציגה תוכנית סיוע לזוגות צעירים ומשפחות בקבלת הלוואות דיור וייעוץ לרכישת דיור.

תעשייה ותעסוקה:

הכלכלן אמין פארס סיכם את עבודת קבוצת התעשייה והתעסוקה וציין את החשיבות שבהשלמת התכנון לאזור התעשייה המשותף לנצרת ולריינה ושיווק אזור התעשייה החדש למשיכת חברות הייטק ותעשיות מתקדמות. הוא הציע לדרוש חלוקה מחודשת של ההכנסות מאזורים תעשייתיים שהוקמו על אדמות נצרת וסופחו לנוף הגליל. הקבוצה הדגישה את הצורך במשיכת מעסיקים חדשים ובפיתוח תוכניות הכשרה מקצועית לשילוב צעירים ונשים בשוק העבודה.

רווחה חברתית:

ריהאם אבו אל־עסל, יו"ר נעמת בנצרת, הציגה סיכום לדיוני קבוצת הרווחה, שהדגישו את הצורך בפיתוח תשתיות שירותי הרווחה וחיזוק העבודה הקהילתית בשכונות. הקבוצה הדגישה את החשיבות שבהקמת מרכזים מקצועיים לליווי משפחות במצוקה ואת הצורך המיידי במינוי מנהל/ת לאגף הרווחה. כמו כן קראה להכנת תוכנית ארוכת טווח לטיפול באתגרים החברתיים בשיתוף הוועדה הממונה, ארגוני החברה האזרחית והממשלה ובראשם הביטוח הלאומי.

תרבות וספורט:

חבר העירייה מייסרה אבו שחאדה הציג את האתגרים בתחום התרבות והספורט והדגיש את הצורך בפיתוח תשתיות ליצירה תרבותית – תיאטרון, מחול, אמנות, מוזיקה וקולנוע – ובתמיכה בעמותות התרבות הפעילות בעיר ונאלצות לשכור מרחבים כדי לקיים את פעילותם. הוא הדגיש את הצורך בפיתוח תשתיות ספורט, ארגון תחרויות בין שכונות והשקה מחודשת של מירוץ נצרת העירוני, לצד הקמת שישה אולמות ספורט במימון "טוטו־ווינר".

תיירות:

טארק שחאדה הציג את מסקנות קבוצת התיירות, שהדגישה את הצורך בפיתוח תשתיות לקליטת תיירות נכנסת, הגדלת מספר חדרי המלון והקמת מרכז מידע עירוני. הקבוצה הדגישה את חשיבות העיר העתיקה ושוק נצרת, את שימור המורשת התרבותית, האדריכלית והדתית הייחודית, ואת הצורך במשיכת תיירים ללב העיר ההיסטורית.
צוותי העבודה החלו לגבש את המלצותיהם לטווח הקצר לשנים 2025–2026, ובמהלך 2026 יתחילו בהכנת טיוטות לתוכניות אסטרטגיות לשנים 2027–2031, במטרה לבנות חזון מקיף ומתמשך לפיתוח העיר בכלל התחומים.

וועדת היגוי שיקים מרכז מוסאוא ימשיך ללוות את הפעילות לפיתוח ומיצוי זכויות של תושבי נצרת.