כ־שני מיליארד מוסלמים ברחבי העולם, כרבע מאוכלוסיית כדור הארץ, מציינים בימים אלה את חג אל־פיטר (עיד אל־פיטר), המסיים את חודש רמדאן. מועד החג נקבע על פי הופעת הירח וצפוי לחול בסוף השבוע הקרוב. החג מגיע לאחר חודש של צום מהזריחה ועד השקיעה, תפילות, בקשת סליחות ופעילות קהילתית ענפה. היחס לחודש הרמדאן בתקשורת הישראלית נע בין עוינות להתעלמות.

למרות התפיסה הרווחת, רוב המוסלמים אינם חיים במדינות ערב בלבד. אינדונזיה היא המדינה המוסלמית הגדולה בעולם, ובאירופה חיים כיום כ־25 מיליון מוסלמים. בישראל חיה אוכלוסייה מוסלמית של כ־1.8 מיליון בני אדם — כ־18% מאזרחי המדינה — לא כולל תושבי הגדה המערבית ורצועת עזה.

אחד מעקרונות היסוד של חודש רמדאן הוא מצוות הצדקה (זכאת), המחייבת כל מוסלמי לתרום 2.5% מהונו לנזקקים. כספים אלה מיועדים לאלמנות, יתומים, משפחות במצוקה ולמוסדות קהילתיים. ביישובים הערביים פועלים דוכני התרמה רבים, ובמהלך החודש נאספו מיליוני שקלים. בין המבצעים הבולטים היה קמפיין “חשוב על עזה”, שבמסגרתו גויסו למעלה משני מיליון שקלים למימון ארוחות לעשרות אלפי תושבים ברצועה.

לילת אל־קדר, הנחשבת ללילה הקדוש ביותר באסלאם, מצוינת בעשרת הימים האחרונים של רמדאן בתפילות המוניות הנמשכות לאורך כל הלילה. התפילה במסגד אל־אקצא נחשבת בעלת משמעות מיוחדת, אולם השנה — לראשונה מאז 1967 — נסגרו המסגדים בירושלים בפני מתפללים מכוח מצב החירום. אלפי מוסלמים ניסו להתפלל סמוך לשערי העיר העתיקה, אך המשטרה פיזרה גם התקהלויות אלו.

על רקע זה פנה ג׳עפר פרח, מנהל מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים, במכתב רשמי לראש הממשלה בנימין נתניהו וליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה, בדרישה לפתוח לאלתר את מסגד אל־אקצא ולאפשר את תפילות עיד אל־פיטר. פרח הזהיר כי סגירת האתר הקדוש בתקופה הרגישה ביותר למוסלמים — לאחר הגבלות לאורך רמדאן ובעיקר בליל אל־קדר — מהווה פגיעה חמורה בחופש הדת והפולחן ומניעת גישה לאלפי מתפללים.

לדבריו, מדובר בצעד חריג חסר תקדים, שכן המסגד לא נסגר באופן גורף בתקופות חגים מאז 1967. עוד ציין כי בעוד המשק והמרחב הציבורי ממשיכים לפעול, בתי תפילה מוסלמיים נסגרים — מצב המעורר חשש לאפליה. במקביל, יהודים ממשיכים להתפלל בכותל המערבי במספרים מוגבלים ובהתאם להנחיות הביטחון. פרח התריע גם מפני דיווחים על אפשרות להגבלות על כניסת נוצרים לכנסיית הקבר בחג הפסחא, והדגיש כי פגיעה בחופש הפולחן של דת אחת מערערת את זכויות כל הדתות בירושלים.

פרח הדגיש כי חופש הדת והגישה למקומות הקדושים הם זכויות יסוד המעוגנות במשפט הישראלי ונגזרות מכבוד האדם. בית המשפט העליון קבע בעבר כי יש להבטיח זכויות אלה ואין להגבילן אלא באופן מידתי וסביר, ולכן סגירה כוללת מעוררת ספקות משפטיים כבדים. הוא קרא לבטל את ההחלטה, לאפשר תפילות חג במסגד ולהבטיח חופש פולחן לכלל הדתות כתנאי לשמירה על זכויות אדם ועל יציבות בירושלים.

מרכז מוסאוא פרסם גם חומרי הסברה בעברית ובאנגלית על רמדאן ועיד אל־פיטר, בניסיון להתמודד עם גל הסתה בתקשורת. לדברי המרכז, מספר המוסלמים בעולם מתקרב לשני מיליארד, והצגת האסלאם או המרחב הערבי כאיום כולל היא בלתי מוצדקת ומעמיקה את הניכור.

תפילות הבוקר של החג נערכות בדרך כלל בהשתתפות המונים. בשל מגבלות השנה צפויות קהילות רבות לקיים אותן בשטחים פתוחים — מגרשי ספורט, פארקים ומרחבים ציבוריים — שאינם יכולים להכיל את מספר המתפללים במסגדים. היום הראשון של החג מוקדש לביקורי משפחות, לניחום קרובים שאיבדו בני משפחה ולביקור בבתי עלמין, לצד חלוקת מזון לנזקקים.

גם ההיבט הכלכלי של החג נפגע. בדרך כלל נרשמת עלייה חדה בצריכה — מזון, בגדים ומתנות — אך השנה המלחמה והמצב הכלכלי צמצמו את הפעילות. מגבלות תנועה בגדה המערבית פגעו בקניות בערים הפלסטיניות, והמסחר התרכז בערים ערביות בתוך ישראל. קניונים ואתרי תיירות, שנהנו בעבר מתנועת קונים ונופשים, נותרו ברובם ריקים.

משפחות רבות תכננו חופשות חג, אך המצב הביטחוני והיעדר טיסות לחו״ל הגבילו את האפשרויות. חלקן פונות ליעדים קרובים כמו סיני, ירדן או רמאללה, בעוד ענף התיירות המקומי מאבד הכנסות פוטנציאליות משמעותיות.

בצל כל אלה, מציינים במרכז מוסאוא כי מסע הסתה מתמשך נגד רמדאן והחג בתקשורת הישראלית משקף נתק עמוק בין החברה הישראלית לבין המרחב המוסלמי והערבי שסביבה — נתק המחריף דווקא בתקופה שבה מאות מיליוני בני אדם ברחבי העולם מציינים חג דתי מרכזי.