מרכז מוסאוא התריע כי הקיצוץ בתקציבי תוכנית הממשלה 550 נמשך, וכי הסכום שהוקצה אינו עולה על 50% מהנדרש בהתאם להחלטת הממשלה. עוד ציין המרכז כי קיימת כוונה מצד השרה מאי גולן להסיט את יתרת התקציבים לטובת המשטרה. במקום 6 מיליארד שקלים, הקצה משרד האוצר כ-1.5 מיליארד בלבד, בעוד שמשרדי הממשלה מתמהמהים בהעברת חלקם.

ועדת הכספים של הכנסת אישרה את חוק תקציב המדינה לשנת 2026 לקריאה שנייה ושלישית, והמליאה צפויה להצביע עליו עד סוף השבוע.

התקציב המעודכן לצורך תקרת ההוצאה יעמוד על כ-699 מיליארד שקלים, בעוד תקציב משרד הביטחון צפוי להגיע לכ-142 מיליארד שקלים. לשם מימון עלויות המלחמה הגדילה הממשלה את יעד הגירעון ל-5.1%.

ועדת הכספים, בראשות ח״כ חנוך מילביצקי, אישרה הבוקר את הצעת החוק לאחר דיונים ממושכים שנמשכו עד שעות הלילה, תוך דחיית אלפי הסתייגויות והצבעה על כלל סעיפי התקציב. יצוין כי התקציב עודכן בעקבות המלחמה.

סך התקציב לשנת הכספים 2026 מאפשר לממשלה הוצאה כוללת של כ-850.59 מיליארד שקלים, מתוכם כ-621.75 מיליארד בתקציב הרגיל וכ-228.83 מיליארד בתקציב הפיתוח.

תקציב ההוצאות המותנות בהכנסה צפוי לעמוד על כ-77.27 מיליארד שקלים, ואילו תקציב הרשאות ההתחייבות יעמוד על כ-196 מיליארד שקלים. תשלומי החוב, למעט חובות המוסד לביטוח לאומי, צפויים להגיע לכ-151.81 מיליארד שקלים.

הממשלה ביקשה להוסיף למעלה מ-30 מיליארד שקלים לתקציב הביטחון במסגרת עדכון התקציב לצורך מימון המלחמה, כך שסך תקציב המשרד יעלה על 142 מיליארד שקלים.

תקציב משרד החינוך צפוי לעמוד על כ-97 מיליארד שקלים, תקציב המוסד לביטוח לאומי על כ-64 מיליארד שקלים, ותקציב משרד הבריאות על כ-63 מיליארד שקלים.

מרכז מוסאוא הזהיר מפני המשך הקיצוץ בתקציבי הפיתוח הממשלתיים שנועדו ליישום החלטת הממשלה 550 והחלטות נלוות, והדגיש את הצורך לבלום ניסיונות להסיט את יתרת התקציבים למשרד לביטחון לאומי על חשבון תחומי הבריאות, הרווחה, הדיור והחינוך.

במהלך הדיונים הוגשו מאות הסתייגויות הנוגעות לחברה הערבית, בעיקר על ידי סיעות האופוזיציה. עיקרן התמקד בנושאים הבאים:

תוכניות החומש (550 ו-549): הוויכוח נסב סביב קיצוץ או הקפאה של תקציבים לפיתוח כלכלי-חברתי ולמאבק בפשיעה בחברה הערבית. חברי הכנסת מהאופוזיציה דרשו להשיב את התקציבים שקוצצו לטובת הוצאות ביטחוניות.

תקציבי הרשויות המקומיות: דרישה להבטיח העברת מענקים ותקציבי פיתוח לרשויות ערביות המתמודדות עם משבר תקציבי חמור.

הריסות ותכנון: התנגדות להגדלת תקציבי אכיפת חוק קמיניץ ודרישה להקצות משאבים להכנת תוכניות מתאר ביישובים ערביים ודרוזיים.

מאבק בפשיעה: דרישה להפנות תקציבים למשטרה קהילתית ולתוכניות שיקום בתוך הערים הערביות במקום הרחבת סמכויות השב״כ או הצבא.

לפי הערכות מרכז מוסאוא וגורמים מקצועיים, היקף הקיצוץ המצטבר בתוכניות לצמצום פערים בחברה הערבית לשנים 2024–2026 עומד על כ-4.7 עד 5 מיליארד שקלים.

בין הקיצוצים הבולטים שעליהם הוגשו הסתייגויות:

חינוך: קיצוץ של כ-900 מיליון שקלים בתוכניות המיועדות לחברה הערבית.
דיור ותכנון: קיצוץ של כ-190 מיליון שקלים מתקציב משרד הבינוי והשיכון לפתרונות דיור ביישובים ערביים.
בריאות: תוכנית לצמצום פערים בריאותיים בנגב (החלטה 1279) בהיקף של 114 מיליון שקלים לכל שנות התוכנית נמצאת בסיכון עקב הקיצוצים.

הסתייגויות האופוזיציה הדגישו גם את הפער הכלכלי, כאשר במקביל לקיצוץ של מיליארדי שקלים מתקציבי החברה הערבית אושרו כ-5 מיליארד שקלים ככספים קואליציוניים ייעודיים, בעיקר למוסדות דת, מה שעורר ביקורת חריפה מצד סיעות האופוזיציה.