משרד ראש הממשלה והמשרד לשוויון חברתי

המשרד לשוויון חברתי הוא המשרד הממשלתי האמון על פרויקטים ותכניות לשוויון במדינה באופן כללי, לשם כך מתקצב המשרד פרויקטים לאוכלוסייה הערבית, אוכלוסיית העולים, אוכלוסיית האזרחים הוותיקים ואוכלוסיות אחרות. מבחינה טכנית ותקציבית, המשרד לשוויון חברתי תחת השרה גילה גמליאל נמצא תחת אחריות משרד ראש הממשלה, האחראי על משרדים קטנים נוספים. לפיכך, תקציב המשרד לשוויון חברתי נגזר מתקציב משרד ראש הממשלה הכללי.

הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים

הרשות הוקמה במשרד ראש הממשלה בשנת 2007 והועברה אחר כך למשרד לשוויון חברתי. הרשות אמורה להציע מדיניות לממשלה בכל הנוגע לפיתוח כלכלי של האוכלוסייה הערבית, לקדם תכניות ופרויקטים ולעקוב אחרי יישום החלטות הממשלה הנוגעות לנושא. במשך 11 שנה, ניהל את הרשות איימן סייף שהקפיד על כך שהרשות תעשה את עבודתה בצורה הכי טובה' כאשר הוא מחבר בין כל הגורמים האחראים על פיתוח כלכלי בחברה הערבית, כולל הנהגת הציבור הערבי וגופי החברה האזרחית.

למרות פרישתו של איימן סייף באפריל 2018 אחרי כל כך הרבה שנים בתפקיד, המשרד לשוויון חברתי אינו ממהר למנות לו מחליף שימשיך את עבודת הרשות עם אותה אפקטיביות' במיוחד על מנת לוודא שתקציב החלטת ממשלה מס' 922 מנוהל כראוי.

מכרז למינוי מחליף פורסם לפני כשנה אך השרה גילה גמליאל הודיעה כי לא מצאה מחליף מתאים ופסלה את מועמדותם של עשרות המגישים למשרה, וביניהם גם עובדים ערבים במשרדי הממשלה. נציבות שירות המדינה הודיעה לכל המועמדים כי הם לא נבחרו, אך לא פרסמה הודעה מסודרת כי המכרז נגנז או מה עלה בגורל המכרז לתפקיד.

עקב אי הבהירות בה מתנהלת הרשות ללא מנהל, נודע לנו שמספר עובדים ברשות החליטו לסיים את תפקידם, במיוחד אחרי ההכרזה על קיצוץ של כ-2.3 מיליון שקלים מתקציב הרשות כפי שמופיע בתקציב המדינה לשנת 2019.

מרכז מוסאוא דורש למנות מנהל ערבי לתפקיד בהקדם כדי למנוע העמקת האפליה הכלכלית חברתית כלפי הציבור הערבי, בתקציב המדינה ובמדיניות הממשלה. ובנוסף ועל מנת לא להיתקל במקרים דומים בעתיד, מרכז מוסאוא דורש להפוך את הרשות לפיתוח כלכלי לגוף סטטוטורי רשמי של המדינה בעל תקציב מוגדל.

קרן אל-בואדר

קרן אל-בואדר היא הקרן הראשונה מסוגה שהוקמה אך ורק למען עידוד הייצור, מתן השירותים ופיתוח הטכנולוגיה על ידי יזמים וחברות ערביות פרטיות במדינה. לפיכך, מול ציבור היזמים הערבים יש הזדמנות להציג את חזונם ואת רעיונם מול משקיעי הקרן על מנת לקבל מענק פיתוח לחברות. מנדט הקרן הינו גם להרחיב את התעשייה הערבית וליצר מקומות עבודה ובכך להביא לצמצום פערים בין הסקטור הערבי והיהודי. הממשלה התחייבה לתקצב את הקרן שתנוהל על ידי גורם פרטי בסכום של 80 מיליון שקלים בשנה.

אל-בואדר יצאה לדרך כשבקופתה התחייבות ממשלתית וממשקיעים בסך 177 מיליון שקלים ובהתחלה ראשי הקרן הצהירו שיתמכו ב-20-30 חברות ערביות. למרות זאת, הקרן התחילה להיתקל בקשיים ולא הגיעה ליעד המבוקש. בסופו של דבר במרץ 2015 הסתיימה תקופת ההשקעות, והתברר שאל-בואדר השקיעה ב-8 חברות בלבד והסכום שהושקע היה רק 50 מיליון שקלים.

עקב אי המשכיות של התכנית אחרי כישלונה, קמו קרנות פרטיות אחרות שפעלו ללא מימון וללא ערבות מהממשלה שהיא הרגולטור שאמור להיות אמון על פעילות קרנות אלו. לאור הניסיון והצורך, יש לבצע בדיקה מעמיקה סביב סיבות כישלון קרן אל-בואדר ולעדכן בנוגע לעתידה ובנוגע לתכניות עבודה חדשות להשקעה ביישובים הערבים ובחברות ערביות.

בכל מקרה, קרן אל-בואדר אינה מופיעה בתקציב המדינה לשנת 2019 ובשל כך, לא ידוע אם הממשלה עדיין מתכוונת להמשיך בהפעלתה בעתיד.